על אנשי המדבר, עכנאי יהודה, שעור לחיים ומה שבניהם

אחת לתקופה אני לוקח לעצמי פסק זמן, אוסף את עצמי ולעתים עוד אנשים, אורז תרמיל נועל נעלים נוחות ויורד למדבר.

אנשים שיורדים למדבר, שמנהלים איתו מערכת יחסים ארוכת שנים יעידו כי החוויה הזו של לרדת למדבר היא חוויה מיוחדת, ההרגשה שהגעת למקום שתמיד ישמח לקבל אותך בזרועות פתוחות, כמו שאתה, ללא גינוני טקס ובלי תנאים מוקדמים, פשוט כמו שאתה, היא הרגשה ממכרת שמטעינה מחדש באנרגיות נפלאות עד הפעם הבאה בה הם יורדים למדבר.

נחל אוג

ההתחלה היא בצעדים קטנים, מדודים, כאילו ומשלימים חוסרים מאז הפגישה האחרונה ואז באחת משתנה האווירה, משתלטת תחושה של רוגע, שלווה, הגוף כולו משתחרר ומתמכר לשקט המדברי המיוחד התופס את מקומו ומשתלט עליהם באופן מלא.

לפתע מבלי שהתכוונו לכך, מתחיל שלב ההתבוננות, שלב בו מסתגלים לשקט ומתחילים לגלות דברים חדשים, שקיימים רק במדבר, להבין כי אפשר לעשות דברים אחרת, בצנעה, בשקט, בהתחשבות באחר ובניצול מקסימלי של היש, של הקיים כמו שרק המדבר יודע.

בביקור האחרון שלי במדבר גיליתי, בעזרתו האדיבה של מדריך המדהים גיורא היוש , את הפרח עכנאי יהודה.

עכנאי יהודה, הוא פרח שממתין להאבקה על ידי חרק ואשר יעשה כל אשר לאל ידו בכדי למשוך אליו את החרק המאביק, עלי כותרת סגולים גדולים ועליהם פסים חומים המדמים מסלול נחיתה המסמנים לאותו חרק מאביק להיכן בדיוק עליו להגיע ולהאביק את הפרח, בלי לבזבז זמן ובעיקר בלי לבזבז את האבקה לריק.

לאחר שהואבק, העכנאי משנה צורה, מחליף את צבע העלים מסגול לכחול וסוגר את עלי הכותרת שלו על מנת שלא יגיע אליו בטעות חרק נוסף ויאבק אותו שוב פעם לריק, שינוי הצבע הנובע מירידה ברמת החומציות של תאי הכותרת, מאפשר לחרקים להבדיל בין פרחים "זקנים" ופרחים "צעירים" שעדין לא הואבקו,

הרעיון העומד מאחרי מהלך זה הוא שבמדבר ישנם פרחים רבים הזקוקים להאבקה לשם המשך קיומם ומיעוט יחסי של חרקים מאביקים – ולכן ובכדי להתחשב בכולם ולהבטיח את הסימביוזה הכה מיוחדת הזו של הפרט עם הכלל ובשל ההבנה כי הפרטים במדבר תלויים האחד בשני נוצר המנגנון הסוגר את עלי הכותרת של העכנאי לאחר שהואבק.

עכנאי יהודה, בנחל אוג

ההבנה שבמדבר כל פרט עומד בפני עצמו אך מאידך הוא חלק ממערכת חיים אחת גדולה ושקיומו של הפרט הוא תנאי לקיומה של המערכת באותה מידה בה קיומה של המערכת הוא הוא תנאי לקיומו של הפרט, היא הבסיס להבנה של המערכת המדברית והתהליכים המתרחשים בה. והיא גם השיעור החשוב שלמדתי בפעם האחרונה בי ירדתי למדבר.

אחת לתקופה אני לוקח לעצמי פסק זמן, אוסף את עצמי ולעתים עוד אנשים, אורז תרמיל נועל נעלים נוחות ויורד למדבר. והמדבר, הוא בדרכו המיוחדת מעניק לי בכל פעם שאני מגיע אליו מתנה, שעור לחיים כזה שרק הוא יודע להעניק.