🌹על ילדה אחת אבודה וקטנה חתול חכם ועל בחירות שאנו עושים בחיים 🌹
התואיל לומר לי באיזו דרך עלי ללכת
אני מצפה שתגיד לי מה אני צריך לעשות ולאן אני צריך ללכת מכאן אמר לי פעם יואב, אחד המתאמנים שלי בשיחת הפתיחה שלנו.
חייכתי לעצמי ונזכרתי בקטע מדהים מהסיפור אליס בארץ הפלאות הדיאלוג בין אליס לבין החתול
"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס
"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול
"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס
"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.
" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר
"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"
הראתי לו את הקטע (והתודות לויקפדה ולדוקטור גוגל) וביקשתי ממנו לקרוא אותו בקול רם ולומר לי מה הוא מבין מהקטע (אני מאמין גדול בכך שכשאנחנו אומרים משהו בקול רם, כשאנחנו שומעים את עצמנו מדברים זה נשמע אחרת ונקלט אצלנו במוח בצורה אחרת). הצלחת לבלבל אותי אמר לי יואב ואני אחרי שהכנתי לנו קפה ישבתי להסביר לו את היופי של הקטע הזה
בקטע החתול החכם מביא לידי ביטוי את אומנות שאלת השאלות ככלי אימוני מדהים אבל לא רק כלי אימוני אלא ככלי לחיי היומיום שלנו כלי שכדאי לנו לעשות בו שימוש. החתול היה יכול לענות לאליס תשובה פשוטה מאוד, הוא היה יכול להצביע לה על אחת הדרכים ולומר לה עליך ללכת בדרך הזו, כמו שאתה ביקשת ממני אמרתי ליואב ואז הכל היה לכאורה להרבה יותר קל ופשוט, אבל רק לכאורה.
אבל לא, החתול החכם מותיר בידיה של אליס את הבחירה לאן היא רוצה ללכת ועוד יותר לאן היא רוצה להגיע בחייה יחד עם זאת ומכיוון שהוא מבין את הבלבול בו היא נמצאת הוא מסייע בידה על ידי כך שהוא שואל אותה מספר שאלות מכווינות שמטרתן לסייע לה לדייק את עצמה ואת הבחירה שלה. לשאלה הראשונה שלה "באיזו דרך עלי לבחור" הוא עונה שזה תלוי מאוד לאן היא רוצה להגיע או במילים אחרות אומר לה הבחירה בידיך.
בנוסף לכך לפני שאת מתחילה ללכת כדאי מאוד שתבחרי לך יעד, מטרה, מקום אליו את רוצה להגיע ורק אז תבחרי באיזו דרך ללכת. אליס המבולבלת כמו חלק לא קטן מאתנו, עונה לו שלא אכפת כל כך לה לאן היא תגיע העיקר שהיא תגיע למקום כל שהוא והחתול בדרכו המיוחדת עונה לה עונה לה שאם כך הם פני הדברים אז לא כל כך משנה באיזו דרך היא תבחר ללכת.
במילים אחרות אומר החתול לאליס שהבחירה והאחריות כולה מצויים בידיה ואם היא מצפה שאחרים יעשו את עבודת הבחירה עבורה אז לא כך הם פני הדברים שכן היא זו שצריכה לבחור לאן היא רוצה להגיע ומכאן לגזור את הדרך בה עליה ללכת, או במילים אחרות להתחיל ולקחת אחריות על החיים שלה, לאחוז במושכות של חייה ולנווט אותם.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהקטע הזה? שהליכה ללא מטרה, כפי שאליס רצתה ללכת, נותנת לנו אמנם תחושה שאנו מתקדמים שכן אנו נמצאים בתנועה אך אם נבדוק באמת לאן אנו מתקדמים נגלה כי אנו מתקדמים לצדדים לרוחב או לכל כוון אבל לא קדימה שכן לא הגדרנו לנו את הקדימה שלנו וכי התקדמות כזו משולה לצעידה במקום שכן היא לא מובילה אותנו לשום מקום. על מנת שנוכל להתקדם קדימה, עלינו קודם כל להבין מהו הכוון הרצוי לנו מהו היעד אליו אנו רוצים להגיע, מהו הקדימה שלנו ואז לוודא שבחרנו לנו את הדרך שתוביל אותנו בצורה הטובה ביותר שאנו יכולים לראות כעת אל עבר אותו היעד אל הקדימה שלנו.
גם אם במעלה הדרך בה נצעד נגלה לא אחת יש בה עליות וירידות מהמורות ובורות, זה לא נורא אנחנו לא צריכים לפחד מכך אלא להיות מודעים לכך ותמיד לזכור שאנחנו צועדים על הדרך אותה אנו בחרנו אל עבר המטרה שאנחנו הגדרנו לעצמנו והבחירה היא שלנו, אנחנו הם אלו שאוחזים במושכות של חיינו ומנהלים את העגלה עם הסוסים לכוון הרצוי מבחינתנו אל הקדימה שלנו.
.png){kind=logo}
