לאחרונה צפיתי, יחד עם כל בנות משפחתי, בסרט מלך האריות, האולם היה מלא במשפחות שבאו לצפות בסרט, הורים ובני נוער, זמן איכות משפחתי.
העלילה מוכרת לכולנו סימבה, גור האריות שעתיד לרשת את המלוכה בצוק התקווה באפריקה, מאביו המלך מופאסה מגורש על ידי דודו סקאר מהממלכה, בתחבולה שבמהלכה הוא הורג את אביו של סימבה מופסה וגורם לסימבה להאמין שהוא אשם במותו של האב וכי עליו לברוח מהממלכה בשל כך. מספר שנים לאחר מכן סימבה חוזר לצוק התקווה, מתעמת עם דודו סקאר, מדיח אותו מהמלוכה וכובש מחדש את השלטון בממלכה. בכך מקיים סימבה את הבטחתו לאביו לשומר על השושלת.
EVERYBODY IS SOMEBODY EVEN NOBODY
עם כל הכבוד לסימבה, מופסה, סקאר ושאר האריות, שתי הדמויות שצדו את עייני היו דווקא לב שתי דמויות משנה, אשר הבליחו לפתע, משום מקום, בחלקו השני של הסרט ומאז, בדרכם המיוחדת, נוכחותם רק הולכת ותופסת תאוצה עד לסיומו הדרמטי של הסרט.
השניים הם פומבה-חזיר היבלות וטימון-הסקוריטה המייצגות לכאורה את חיי הנהנתנות, חיי הכאן והעכשיו, חיי הרגע, האחד חזיר יבלות אשר הוגלה מקרב חבריו בגלל הריח שהפיץ ואף אחד לא יכל להתקרב אליו והשני סקוריטה שלא מפסיקה לדבר לרגע, יש לה מה לומר על כל דבר בן אם היא מבינה בו או בין אם לאו, שתי דמויות אשר גם הופעתן, ביחס לאריות ולשאר בעלי החיים, הינה הופעה מרושלת ומרופטת, ההפך הגמור מגיבורי הסרט האריות, ממש דמות של אנטי גיבור.
EVERYBODY IS SOMEBODY EVEN NOBODY - האקונה מטטה
Comments