.png){kind=logo}
כל זה אינו משל ולא חלום זה נכון כאור בצהריים כל זה יבוא מחר אם לא היום ואם לא מחר אז מחרתיים. מחר (נעמי שמר)
מי לא אמר לעצמו "אל תדחה למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים"? כמה פעמים הבטחתם לעצמכם כי היום אתם מתחילים בדיאטה? היום חוזרים או מתחילים לעשות כושר? מי מאיתנו לא נתקל בחייו בקושי לסיים משימה אותה הוא נטל על עצמו במסגרת הזמנים עליה הוא התחייב? מי מאיתנו לא מצא את עצמו דוחה לאחר-כך את מה שהיה אמור לעשות עכשיו?
דחיינות, היא מצב בו נעדיף לדחות לזמן לא ידוע משהו שאנחנו צריכים לעשות עכשיו. הדחייה תהיה בדרך כלל לטובת משהו אחר, שיותר קל ופשוט לנו לבצע, למרות שאנו מבינים כי לא מן הנמנע שהדחיה הזו יכולה לגבות מאיתנו מחיר שנאלץ לשלם. לעיתים המחיר יהיה כבד מאוד ואף מסוכן כמו במקרה של דחיית קבלת טיפול רפואי או ביצוע בדיקות רפואיות.
מדוע הדחיינות קיימת? למה יהיו כאלו שיבחרו לא לעשות או לטפל בדברים גם אם הם יכולים להזיק להם?
עצרו לרגע וחישבו כמה פעמים אמרתם לעצמכם - "אין סיכוי שאני אצליח לעשות את זה"?
"איך נפלתי? איך לקחתי על עצמי את המשימה הזו ? זה ממש גדול עלי, אני לא יכול לעשות את זה".
כעת נסו להיזכר כמה מהדברים אותם הגדרתם ככאלו דחיתם את עשייתם? ככל הנראה שאת רובם. ככל שהמקרים רבים יותר כך "יצר הדחיינות" קיים אצלכם במידה רבה יותר.
האם כולנו דחיינים? התשובה היא שחלקנו הגדול דחיינים במידה כזו או אחרת אך לאור העובדה שאנו מבינים את המחירים אותם אנו עלולים לשלם רמת הדחיינות שלנו היא כזו שמאפשרת לנו לא להיקלע למצבים בהם "הדחיינים הכבדים" נמצאים.
אז מהו היום השמיני? היום השמיני הוא היום הנוסף שהמציאו לעצמם "הדחיינים הכבדים", או כפי שהוא נקרא SOMEDAY