כשאני רואה את הכוון אליו צועדת מערכת החינוך, אדוני השר, אני מפחד
שלום לך אדוני שר החינוך מר יואב גלנט קוראים לי צח בן שמואל ואני מקנא בך, כן כן ממש מקנא בך, על באמת מקנא, כמו שאומרים הילדים.
לא על היותך שר החינוך של מדינת ישראל או חבר בכנסת ישראל על זה אני ממש לא מקנא בך, לא על היותך לוחם אמיץ באחת מיחידות העילית של צה"ל ומפקד הקומנדו הימי, לא על היותך אלוף בצה"ל ומפקד נערץ שסחף אחריו לוחמים רבים על זה אני מצדיע לך.
אני מקנא בך על זה שאתה לא מפחד, כי אני, איך לומר את זה במילים פשוטות, די מפחד בימים אלו והמחשבה על הפחד שלי והסיבות שגורמות לי לפחד הזכירו לי את האמירה שלך מלפני שבועיים בערך ש"קודם כל התלמידים צריכים לדעת ששר החינוך לא מפחד"
אדוני השר אני שמח שאתה לא מפחד ובגלל זה אני פונה אליך ומבקש שאולי אתה תוכל לעזור לי עם הפחדים שלי, לא עם כולם אלא רק עם אלו שקשורים לתחום עיסוקך.
אז ממה אני מפחד אדוני השר? מזה שמסגרות חינוכיות חשובות כל כך כמו תכנית היל"ה, תכנית מצילת חיים לבני נוער שנשרו ממסגרות החינוך הפורמלי, תכנית קרב תכנית מצילת חיים לצמצום פערים וקידום שוויון הזדמנויות בפריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות, תכנית שלבים תכנית מצילת חיים המספקת שירותי חינוך לילדים חולים בביתם ותכנית אומ"ץ תכנית מצילת חיים למניעת נשירה וצמצום פערים לימודיים, חברתיים והתנהגותיים של בני נוער כל אלו כך קראתי בפוסט שכתבה סמדר מורס מנהלת בית ספר במערכת עליה אתה אמון, כל אלו עומדות להיסגר בקרוב או שכבר נסגרו והחינוך עליו אתה אמון הופך להיות (את הפוסט של סמדר ניתן לקרוא בלחיצה על הקישור שנמצא למטה)
אני פוחד מזה שהולכת ונוצרת כאן מערכת חינוך לעשירים וחזקים בלבד, ושהגזרות החדשות, כמו שכותבת סמדר בפוסט שלה, יביאו לפגיעה אנושה באוכלוסיות שלמות שהן שקופות נעדרות קול ונטולות כוח, אני פוחד מזה שאתם יוצרים כאן מציאות חברתית כאוטית פסיכוטית סוריאליסטית ואפוקליפטית שתביא את החינוך לקיצו" וזה אדוני שר החינוך מר יואב גלנט זה מפחיד אותי.
ממה עוד אני מפחד כשאני קורא את הפוסט שכתב מנשה לוי שהוא מנהל בית ספר תיכון במערכת החינוך עליה אתה אמון שמגדיר את עצמו כמנהל תיכון מותש ומיואש עוד לפני שהתחילה שנת הלימודים ש"כועס על משרד חינוך מבורדק שהמנכ"ל שלו והשר שלו אינם מבינים חינוך ומנחיתים פקודות לא הגיוניות בעליל" מזה אדוני שר החינוך מר יואב גלנט אני פוחד. (את הפוסט של מנשה ניתן לקרוא בלחיצה על הקישור שנמצא למטה)
אז אני פונה אליך אדוני שר החינוך כאזרח מן השורה שפוחד לשר שאינו פוחד ומבקש ממך תרגיע אותי ,תלמד אותי איך לא לפחד כשהמצב הוא כזה מורכב מסובך מבורדק ולא טוב ושנת הלימודים עוד לא החלה ועוד לא דיברנו מילה אחת על הקורונה ועל המענה שהמערכת נדרשת לתת ועל המורים הנושאים בנטל והמעמד ההולך ומדרדר שלהם בחברה הישראלית ועוד כהנה וכהנה בעיות שרק גורמות לי לפחד יותר.
אמנם , אדוני השר, אני את הרומן שלי עם מערכת החינוך סיימתי שכן השלישית בבנותי סיימה זה מכבר את לימודיה בתיכון אבל את הרומן שלי עם מדינת ישראל והאנשים שבה לא סיימתי ואני מקווה לא לסיים בקרוב ולכן אני מפחד.
אני מפחד מהמציאות העגומה שאתם יוצרים בהחלטות שלכם, בהבל פיכם, בחישובים פוליטים קטנים אותם אתם עושים שאינם מן העניין כלל ועיקר, החלטות שמתעלמות ודורסות ברגל גסה את כאבם של רבים כל כך ילדים וילדות, נערים ונערות, משפחות רבות כל כך שבוקר אחד כמו חרב עליהם עולמם וכל זאת בשל שיקולים פוליטיים צרים, מזה אני מפחד אדוני השר.
אני מפחד מהעתיד שיווצר בעקבות ההחלטות הללו וההשלכה שתהיה לו על המדינה שלנו, על כל אחד ואחד מאיתנו תושבי ישראל, מהכיוון אליו אנו כחברה צועדים, מההקצנה, הגדלת הפערים ובעיקר מאובדן התקווה והחלום של רבים רבים כל כך בקרב תושבי הארץ הזו שאני בטוח שלך אדוני השר היא חשובה לפחות כמו שלי, מזה אני מפחד.אז אדוני, כשר שהצהיר ש "על התלמידים לדעת קודם כל שיש להם שר חינוך שלא מפחד" הייתי מצפה שתעמוד כחומה בצורה, שתהיה הלפיד בראש המחנה, המגדלור אליו כולם מביטים ותנהיג את המאבק נגד, נגד סגירת כל המוסדות החשובים הללו, נגד הפגיעה בחינוך שהוא החינוך של כולנו, של הילדים של כולנו, של האזרחים של המדינה של כולנו ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אנו נמצאים.משר חינוך שלא פוחד הייתי מצפה שלא תנום ולא תישן וכל מה שיעסיק אותך הוא המאבק בעד, ולא המאבק נגד. המאבק בעד החינוך, המאבק בעד התלמידים, בעד כל התלמידים המאבק בעד התוכניות הללו, שתעשה כל מה שאתה יכול כאדם לוחם ומפקד גיבור כדי שהתוכניות הללו, הילה, קרב, שלבים ואומ"ץ, תתקיימנה ולא תעלמנה כי קיומן חשוב לא רק לאותם תלמידים או למשפחותיהם, קיומן חשוב למערכת החינוך כולה. מערכת חינוך חזקה טובה ואיכותית חשובה לא רק למורים ולתלמידים, מערכת חינוך חזקה ותוכניות כמו אלו שנסגרו חשובות לנו לכולנו כעם כמדינה, כאזרחים ובעיקר כאנשים שרוצים שהחיים שלהם יהיו טובים יותר.משר חינוך שלא מפחד הייתי מצפה שתשמש דוגמא לתלמידים כמי שנאבק במאבקים צודקים גם אם הם לא מתוקשרים או זוכים לרייטינג, גם אם הם לא משרתים אינטרסים של בעלי עניין או בעלי ממון, מאבקים מהסוג שנועד לשרת את האדם הפשוט, את הילד או הילדה הנזקקים שהתוכניות הללו הן עבורם הרבה מאוד, אולי הסיכוי היחיד אם לא המרכזי שלהם לצאת מהמקום המוחלש בו הם נמצאים למקום טוב יותר, מקום שיהפוך אותם לאנשים בוגרים שתורמים קודם כל לעצמם ואחר כך לחברה ויהפוך אותנו כחברה לחברה בריאה יותר חזקה יותר, אבל כנראה שאמירתה של סבתי עליה השלום שצפיות יש רק בכריות נכונה ומקבלת כאן משנה תוקף.
כן אדוני שר החינוך מר יואב גלנט לאחרונה אני מאוד מפחד אבל לצערי גם מתחיל להיות מיואש מההבנה שמה שמנהל ומנחה את מי שאמור לעמוד בראש המחנה הוא לא רק או בעיקר טובתו המחנה בראשו הוא עומד אלא דברים אחרים שאינם מן העניין ואם להיות כנים גם לא משרתים את הטובה של מערכת החינוך אלא להפך פוגעים בה נואשות.
אז שלום רב אדוני שר החינוך מר יואב גלנט קוראים לי צח בן שמואל, אני אזרח מהשורה וכשאני רואה את הכוון אליו צועדת מערכת החינוך בראשה אתה עומד, כשאני קורא את פוסטים כמו הפוסטים של של סמדר מורס ומנשה לוי ועוד אנשי חינוך רבים וטובים, אני מפחד.
.png){kind=logo}
