top of page
תמונת הסופר/תצח בן שמואל - פיתוח אישי

על שלושה דובים, זהבה אחת ושיעור לחיים




השבוע נתקלתי במקרה בספר זהבה ושלושת הדובים, סיפור ילדים מוכר על ילדה סקרנית בשם זהבה שנכנסת לבית משפחת הדובים, טועמת מקערות הדייסה של שלושת הדובים ולבסוף מחליטה לאכול את הדייסה של הדוב הבן אשר לא חמה מדי ולא קרה מדי., לשבת בכיסא של הדוב הבן אשר לא קשה מדי ולא רך מדי. בהמשך היא מחליטה ללכת לישון, ולאחר שהיא בודקת את כל שלוש המיטות, היא נרדמת לבסוף על המיטה של הדוב הבן שהיא לא רכה ולא קשה מידי ומתאימה לצרכיה.

בהמשך הסיפור שלושת הדובים חוזרים לביתם בעוד שזהבה ישנה. הדוב הבן אומר: "מישהו אכל את הדייסה שלי", "מישהו ישב בכיסא שלי" ולבסוף כשהדובים נכנסים לחדר השינה, הוא אומר "משהו ישן במיטה שלי" או אז זהבה מתעוררת בבהלה וקופצת מן החלון ובורחת והדובים לא שמעו ממנה יותר.



חיינו הם האופן בו אנו מפרשים את האירועים המרכיבים אותם


זהבה ושלושת הדובים הוא סיפור ילדים מוכר אך גם משל על חיינו, משל על הבחירות שאנחנו עושים מדי יום ביומו (לא קשה מידי ולא רך מידי, לא חם מידי ולא קר מידי) , על ההתאמות אותן אנו עוברים ובעיקר על ההבנה כי האדם היחיד אשר מתחייב ללוות אותנו עד ליומנו האחרון, ללא תמורה כל שהיא ועם המון אהבה, לעבור אתנו את המסע של חיינו, על כל המשתמע מכך בטוב וברע בכל מצב בו נהיה ואל מול כל אתגר אותו יזמנו לנו החיים, הוא אותו אדם שיושב בכיסא שלנו, אוכל מהדייסה שלנו וישן במיטה שלנו, נכון הוא אנחנו עצמנו כל אחד לעצמו ועם עצמו.

אם אנחנו מבינים ומסכימים שכך הם פני הדברים, שאנחנו נהיה שם עבור עצמנו תמיד, בכל פעם שנזדקק לכך, אז נכון יהיה לדאוג ולשמור על עצמנו, לטפח את מערכת היחסים שלנו עם עצמנו, לדעת לפרגן לעצמנו, ובעיקר להבין שמה שיקבע כיצד החיים שלנו יראו הם לא רצף האירועים שניתקל בהם במעלה הדרך אלא האופן בו אנחנו נפרש את האירועים הללו" והפרשנות, היופי שבה הוא שהיא דבר שנתון אך ורק בידיים שלנו.




עלינו להיות במקום בו אנו רוצים להיות, מקום שיהיה ראוי עבורנו ואנו נהיה ראויים עבורו

אז רגע לפני שאנחנו נבהלים מהמציאות ובורחים מעצמנו, כמו בסיפור זהבה ושלושת הדובים, רגע אחד לפני, בואו נעצור, נזכר כי המקום בו אנו נמצאים – הכיסא בו אנו יושבים, המיטה בה אנו ישנים והצלחת ממנה אנו אוכלים הם כולם בחירה שלנו, בחירה המבוססת בעיקר על הפרשנות אותה אנו נותנים לחיים, למציאות לאירועים בהם אנו נתקלים מידי יום.

אם כך הם פני הדברים ובידינו היכולת להחליט מה תהיה הפרשנות למסע של חיינו, להשפיע על חיינו, האם לא כדאי שנעשה הכל בכדי להיות במקום שאנו ראויים לו והוא ראוי לנו? המקום בו אנו רוצים להיות, המקום שלנו?


זה בידינו אז למה לא לנסות, מקסימום נצליח.


Comments


bottom of page