מבחן בוזגלו שלי

החוכמה היא לקום פעם אחת יותר ממספר הפעמים שאתה נופל

השבוע במסגרת ההכנות לפסח נתקלתי בספר סיום מחזור הטירונות שלי בגולני, גדוד 13 מחזור אוגוסט 86 – כבוד. עלעול בספר החזיר אותי 33 שנים אחורה והפגיש אותי עם סמל המחלקה האגדי, האחד והיחיד- דוד בוזגלו. על עלילותיו של הסמל האגדי אפשר לכתוב ספרים, די אם אציין כי בסיומה של הטירונות התברר לנו, מחלקה שלמה של טירונים, כי במשך חצי שנה של טירונות הוא הריץ אותנו, 30 שניות לפה 30 שניות לשם, כאשר על ידו מגן לשעון בלבד בלי השעון פשוט גאון.

בוזגלו, כפי שהורשנו לקרוא לו כך רק לאחר שבירת הדיסטאנס עם סיום הטירונות, לימד אותי את אחד השעורים החשובים בחיי, שמלווה אותי מאז ושהפך ברבות הימים להיות מבחן בוזגלו הפרטי שלי.

באחד הימים הראשונים של הטירונות, כאשר למדנו מהי פצט"א ואיך עושים זאת נכון ( אני מניח שרובכם יודעים מה זו פזצט"א, למי שלא מכיר אציין רק כי העיקרון של בוזגלו לפזצט"א הוא שכאשר יורים עליך צריך ליפול או "לעוף כמה שיותר מהר ממצב עמידה למצב שכיבה עם הפנים קדימה"..

אחרי מספר תרגולים של פזצט"א תפס אותי בוזגלו, אז עוד רק הסמל לשיחה. צחיבן, ככה הוא התעקש לקרוא לי, תשמע מה אני אומר לך ותשמע טוב כי אני לא אגיד את זה יותר מפעם אחת, אני בטוח שאתה תדע איך לעוף למטה בפזצט"א כאשר יורים עליך ולתפעל את כל מה שצריך לתפעל, אבל אני רוצה ללמד אותך משהו לא פחות חשוב מהפזצט"א עצמה, מהנפילה עצמה.

השיעור החשוב ביותר שאני למדתי בחיים שלי בעיקר בשרות בלבנון, כך הוא אמר לי, היה שצריך ללמוד ליפול ושפזצט"א טובה מצילה חיים, אבל לשיעור הזה יש גם המשך והוא שאם לא תלמד לקום אחרי הפזצט"א, לתת מכת אש ולהסתער קדימה, לקום אחרי הנפילה ולהמשיך הלאה, אתה תהפוך למטרה חייה וכנראה שאני אצטרך לבקר את ההורים שלך ולהסביר להם למה,,,,,, וזה לא מתאים לי.

ליפול כולם יודעים אבל לקום ולהמשיך הלאה יודעים ומצליחים רק השורדים. תזכור תמיד, צחיבן, לא משנה כמה פעמים נפלת, כמה פזצט"אות עשית, החכמה היא תמיד לקום פעם אחת יותר ממספר הפעמים שנפלת ולהמשיך הלאה.

מאז ימי גולני העליזים שלי עברו יותר משלושים שנה, עברתי לא מעט אירועים מטלטלים בחיי, אירועים שגרמו לי ליפול נפילות לא קלות, לא פשוטות, נפילות כואבות, ולא תמיד על פי חוקי הפזצט"א. אחרי כל פעם שנפלתי מצאתי את עצמי מיישם , באופן אוטומטי כמעט, את דבריו של דוד בוזגלו הסמל האגדי שלי מגולני "לא משנה כמה פעמים נפלת החכמה היא לקום פעם אחת יותר ממספר הפעמים שנפלת כי רק השורדים יודעים לקום ולהמשיך הלאה אחרי שהם נופלים"

אז השבוע במסגרת הניקיונות לפסח נתקלתי בספר המחזור מהטירונות שלי בגולני, ממנו ניבטה אלי תמונתו של סמל המחלקה האגדי דוד בוזגלו.

רגע לפני שהחזרתי אותו למקומו, נקי מאבק כמו במסדרים האינסופיים, של הסמל ולזכר הימים המדהימים ההם, מבלי שבאמת התכוונתי לכך "הרבצתי" פזצט"א (מסוג הדברים שלא שוכחים אף פעם), הבטתי קדימה התרוממתי והמשכתי הלאה, כאשר אני ממלמל את דבריו של הסמל שלי, דוד בוזגלו "לא משנה כמה פעמים נפלת החכמה היא לקום פעם אחת יותר ממספר הפעמים שנפלת כי רק השורדים יודעים לקום ולהמשיך הלאה אחרי שהם נופלים",

ממלמל את מה שהפך אצלי כבר מזמן למבחן בוזגלו האישי שלי.