אבא יש לנו בבית את כל מה שצריך כדי להכין את עוגת התפוחים של סבתא מינה, שאלה אותי לפני מספר ימים ביתי הבכורה מאיה, אני נוסעת למסע לפולין ורוצה לקחת איתי את העוגה, אכפת לך להכין לי אותה

עוגת התפוחים של סבתא מינה אינה סתם עוגה היא מקפלת בתוכה סיפור חיים, סיפורה של אישה גיבורה בת 96 ששרדה את מלחמת העולם השניה, עמוק ביערות של פולין במאבק יומי לחיים, למציאת מזון, להסתתרות מהנאצים, מאבק יום יומי לשרוד.
סבתא מינה היא אישה חזקה, חזקה מאוד שעברה את כל השחור הזה. בתוך כל השחור הזה ידעה תמיד למצוא את האור, את אותה קרן אור שלוותה אותה לאורך כל הדרך ושהאירה כל יום שחור וקשה במעט של טוב ובכך העניקה לה את הכוח לשרוד, לעבור את התקופה הנוראה הזו ולצאת ממנה לדרך חדשה בחיים, להגיע לארץ ולהקים משפחה, בנות, נכדים ונכדות נינים ונינות ואפילו חימש.
ובתוך כל אלו בתוך כל הטוב שצמח מהרע הקולוסלי שאותו עברה סבתא מינה, ישנה את עוגת התפוחים שלה, יש יאמרו שהמתכון הוא בן עשרות רבות של שנים, עוד מהימים ההם .
העוגה מהווה עבורי הרבה יותר ממאפה חם ומתוק, כשנסעתי למסע לפולין במסגרת "עדים במדים" הגעתי אליה וביקשתי ממנה להכין לי עוגה לנסיעה.
למחרת חיכתה לי קופסה ענקית עם העוגה מעשי ידיה , והעוגה הספיקה כמו נס פח השמן לכל המסע לפולין. את החתיכה האחרונה שמרתי לי למקום הארור ההוא באושוויץ בירקנאו מסילת הרכבת והשער, שם עמדתי ושלחתי לה תמונה של העוגה שלה, דגל ישראל דיברתי איתה בטלפון ואחר כך אכלתי לי בהנאה את אותה חתיכה, החתיכה האחרונה שעשתה את כל המסע מרעננה לאושוויץ בירקנאו.

Comments