לרגל יום המרציפן שחל היום רוזה מרציפן אוהבת את מקס כי יש לו ידיים הכי הכי ויש לו רגליים הכי הכי ויש לו עיניים הכי קטנות בעולם רוזה מרציפן שירו של שלמה גרוניך הוא שיר על סיפור אהבה טראגי, אהבה חונקת בין רוזה מרציפן ומקס, שהרצון שלהם להיות יחד מעביר את אחד מהם על דעתו ומביא אותו לעשות מעשה קיצוני שבסיומו הוא מגלה ש "אין אין אין אין אין רוזה מרציפן".
אז מה אפשר ללמוד מהרומן המיוחד שבין רוזה מרצפן למקס?
💡שאהבה יכולה להיות לעיתים חונקת ושמעשה הנאה רגעי שכביכול מביע אהבה, "אני אוכל אותך מקס אמר לרוזה" יכול להביא לתוצאות הרות אסון בדיוק כמו בשיר "אין רוזה מרצפן".
💡שזוגיות היא מלאכת מחשבת שדורשת יצירת מרחב מחיה ומתן אוויר לנשימה לכל אחד מבני הזוג, שדורשת לפתח את היכולת להבחין אחד בשני להבין מה טוב ונכון לשני וכיצד ניתן להתחבר ולממש זאת.
💡שבלי ההבנה שבני זוג צריכים להתאים את הצרכים הרצונות והמעשים שלהם לבן הזוג השני, שאם אחד מבני הזוג חושב רק על עצמו, על מה שטוב לו מה שיגרום לו להנאה רגעית או מרבית מבלי לקחת בחשבון את בן הזוג השני התוצאה היא שהוא יישאר לבד, בדיוק כמו מקס שאכל את רוזה, נהנה מהטעם אבל גילה בסיומה של האכילה ש"אין עוד רוזה מרצפן"
כי כמו שאמר פעם משהו חכם "כף יד אחת לא יכולה למחוא כפיים ולטנגו הזה שנקרא זוגיות ואהבה צריכים שנים"
💡אז לרגל יום המרציפן שחל היום עצרו לרגע קט קחו לכם מרציפן קטן או גדול, חשבו לרגע האם אתם בצד של רוזה שאהבה אהבת אמת את מקס או של מקס שאכל את רוזה מרוב אהבה ומה אתם יכולים לעשות בכדי לשפר את עצמכם
.png){kind=logo}
