.png){kind=logo}
מוסיפים למקיאטו הכפול גם אמריקאנו
אכפת לך שנרכל עליך קצת, שאלתי את ע', רגע לפני שיצא מבית הקפה לעבר הפגישה עם "יעל", מבטיח רק קצת, לא נרכל הרבה לא יותר מידי. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים, פגישה של האישה והמאהבת, כמו שהיא מכנה אותך יכולה להוליד דברים מעניינים מאוד.
שעה קודם לכן ע' הפתיע אותי כאשר נכנס לבית הקפה עם אשתו "דלית", היא שמעה על בית הקפה הזה ורצתה גם להנות מהקפה והמאפים שבו אז הבאתי אותה, אני עוד מעט הולך ויהיה לכם המון זמן איכות ביחד, חייך ע' והזמין לנו "את הרגיל בבקשה" ולגברת אמריקנו חלש עם מנה כפולה של חלב קר בצד.
את "דלית" אני מכיר שנים רבות, עוד מהתקופה בה היא וע' הכירו, זה היה במהלך השרות הצבאי של שניהם, מיד היה אפשר לראות שיש שם משהו אחר בקשר שנוצר בניהם או כמו שע' אמר לי לא אחת, אם זה היה תלוי בנו היינו מתחתנים כבר אחרי הפגישה הראשונה אבל פחדנו שיסתכלו עלינו כמו שני מטורפים.
מהר מאוד הם עברו להתגורר ביחד ומאז נדדה איתו "דלית" לכל מקום בו הוא שרת ובעיקר בעיקר היתה שם בשבילו כשהוא היה צריך, בשקט שלה ובדרכה המיוחדת ובעיקר בעיקר בשנתיים וחצי האחרונות מאז הוא מתמודד עם ההלם קרב.
אמריקנו חלש עם פעמיים חלב קר בצד, ניגשה אלינו המלצרית ולכם הקבוע , היא חדשה אמרה כשהיא מביטה לעבר "דלית" חדש בבית הקפה אבל פה, הצביע ע' על ליבו, היא מצויה כבר המון שנים, בלעדיה לא הייתי מגיע לפה לשתות קפה אחת לשבוע, אמר ע'. פששש איזה יופי ענתה המלצרית, הלואי עלי משהו שיפרגן ככה איזה כיף לך, זכית, אמרה לע'.
אז מה גררת את "דלית", איזה סיפור סיפרת לה? שאלתי את ע', למה סיפור, למה, אמר ע', כי רק מי שמכיר אותך טוב כל כך יודע עד כמה את אלוף בדברים האלו. האמת היא, אמרה "דלית" שאני רציתי לבוא, רציתי לראות את המקום הזה שמבחינת ע' הוא סוג של "חדר-שקט" ובכלל לא ראיתי אותך כבר הרבה זמן אז מה זה משנה בכלל למה, העיקר שנפגשים.
שתהיה לכם פגישת ריכולים מהנה, אני זז ל "יעל", אשמח רק אם תעדכנו אותי אחרי, בודאי, חייכנו אליו, בודאי, ע' יצא ונותרנו אני ו"דלית" בבית הקפה. אחרי שהשלמנו קצת פרטים מאז הפעם האחרונה בה נפגשנו התחלנו לדבר, מן הסתם, על ע' ועל מה עובר עליו,
דיברנו על השינוי שהוא עבר על הכעסים, הפחדים, הסיוטים בלילה העובדה שהלילות הפכו אצלו לימים, שהוא לא מצליח לעשות שום דבר קבוע, מסתגר בעצמו, מתקשה לצאת מהבית, על הכל, שיחה פתוח כמו ש"אישה ומאהבת" של אותו אדם יקר שמודעות אחת לקיומה של השנייה כבר הרבה שנים יכולות לנהל. היה משפט אחד בדבריה של "דלית" שהיה כמו בעיטה בבטן, כזו שמשתקת "אני בסך הכל רוצה שיחזירו לי את הבעל שהיה לי, לא מעבר לכך".
למרות שאני מכיר היטב את המציאות הזו בה ע' נמצא ואת ההשלכות שלה על בני המשפחה, היה לי לא קל, בלשון המעטה, לשמוע את דבריה של "דלית". הבקשה הכל כך טרויאלית, כל כך פשוטה, אבל כל כך מסובכת ובלתי אפשרית המשיכה להדהד בחלל בית הקפה עוד הרבה זמן לאחר שהיא נאמרה.
ניצוצות
הזמנתי לנו עוד קפה ושאלתי את המלצרית אם היא יכולה להשמיע לכבודי את השיר של יום ההולדת שלי, זה שהיה בשבוע שעבר. היה לך יום הולדת בשבוע שעבר? שאלה "דלית" מי המציא את הסיפור הזה? האיש שלך, עניתי לה וסיפרתי לה על איך ע' בשניה הצליח לשכנע את המלצרית ואת בעל בית הקפה שזה יום ההולדת שלי ושהוא מבקש להשמיע לי שיר לכבוד יום ההולדת, הוא לא מסוגל להפסיק עם זה אמרה "דלית" וזה כל היופי, עניתי יש משהו במה ששאתה אומר ענתה.
ניצוצות? שאלה "דלית", כן עניתי ניצוצות של פורטיס וסחרוף. הוא לא מפסיק לשיר את השיר הזה, אמרה "דלית", השיר שלי, כך הוא קורא לו השיר של הלום הקרב, ראית את שומר המסך שלו בטלפון? תבקש ממנו שיראה לך זה צילום של גרפיטי שהוא צילם ברמת הגולן של ריקוד עם שד והכיתוב שהוא הוסיף " זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב".
ראיתי עניתי לה וגם שמעתי ממנו את ההסבר לכך וההרגשה שהחיבוק הזה של השד שאיתו הוא רוקד הופך לחזק יותר מיום ליום, כזה שמקשה עליו לעיתים את הנשימה, לי אמנם הוא לא אמר את זה, הוסיפה "דלית" אבל אני רואה את זה יום יום שעה שעה מרגישה את זה על כל דבר שהוא עושה, חוסר השקט שלו, העצבנות שלו ובעיקר בלילות בהן הוא לא מצליח להרדם.
חשבתי לעצמי איזו אישה חזקה היא "דלית", היכולת שלה לנשוך שפתיים, להכיל אותו, להיות שם בשבילו שהוא צריך, להיות השכפ"צ שלו שמגן עליו מצד אחד ומצד שני סופג ממנו ובמקומו, זו גדולה וזו בדיוק "דלית" גדולה מהחיים. איזה מזל יש לו את "דלית" ,שהוא מצא אותה והיא מצאה אותו ולא משנה הוויכוח הלא נגמר שלהם מי התחיל עם מי, העיקר שהם ביחד, לא רוצה לחשוב מה ע' היה עושה אם לא היתה לו את החברה הזו לחיים, חברת האמת שלו "דלית", איך הוא היה מתמודד עם הריקוד המטורף הזה, עם השד של הלם הקרב, הריקוד של החיים שלו.
לפי מספר כוסות הקפה על השולחן ריכלתם עלי לא מעט, נשמע לפתע קולו של ע', סחתיין על השיר שמתנגן הוסיף, מה זה חוגגים שוב יום הולדת, שוב סיפרת למלצרית את הסיפור של יום ההולדת, קרץ ע' לעברנו, כן הוא ביקש לשמוע שוב את שיר יום ההולדת שלו, אמרה המלצרית שניגשה לשולחן עם סיבוב נוסף של מקיאטו כפול וסודה, לשנינו ואמריקנו חלש עם שתי מנות חלב קר בצד ל"דלית" ולבקשה של ילד יום הולדת לא מסרבים למדתי את זה ממך בשבוע שעבר, חייכה אליו המלצרית.
