"תגיד אפשר לצעוק אתך"?


תגיד אפשר לצעוק איתך ביחד

יש ימים בהם הקליניקה שלי נודדת לטבע, אחד על אחד באוויר הפתוח. מסביב הטבע והמרחבים המאפשרים והמכילים האוויר הפתוח ותחושת החופש. יש משהו ביציאה לטבע שפותח, שמשחרר שגורם ומאפשר להגיע למקומות מיוחדים שרק בטבע אפשר להגיע, שמאפשר לנו להיות אנחנו עצמנו בלי צורך לחבוש על עצמנו מסכות להביא את עצמנו בצורה האוטנטית והאמתית ביותר שניתן.

שינוי קטן של הסביבה בה אנו נמצאים ופועלים, מעבר מהמקום המוכר והידוע שדורש מאתנו להיות מי שאנחנו מציגים כלפי חוץ, שדורש מאתנו לעמוד בכללים בנורמות וההגדרות שלו שדורש מאתנו לא אחת להיות משהו אחר שהוא לא אנחנו, שינוי קטן כזה יש בו כוח עצום יש בו בכדי להביא אותנו לכך שנוכל להקשיב לעצמנו פנימה.

בדרך כלל אני מתחיל את הפגישות הללו שנועדו להסיר את המסכות ולאפשר להגיע עמוק פנימה בתרגיל קטן בו המתאמן או המתאמנת חובשים על עצמם מסכה , מסכה של שובבות כזו שמאפשרת להם לצעוק להשתחרר לרקוד לעשות את כל אותם דברים שהם לא מרשים לעצמם לעשות ביומיום.

למדתי שהדרך נכונה ונוחה ביותר להסיר מסכה שתקועה לנו על הפנים כבר זמן רב שהפכה כבר מזמן להיות חלק בלתי נפרד מהפנים שלנו וכך גם מהחיים שלנו הדרך הנכונה ביותר להסיר אותה היא על ידי חבישה של מסכה אחרת מנוגדת אליה מסכה שמכניסה אותנו לדמות חדשה הפוכה לגמרי מזו שאנו מציגים ביומיום. דרך המעבר החד הזה מקצה אחד אל הקצה השני, ממה שאנחנו חייבים להיות למה שהיינו חולמים ורוצים להיות, דרך הקפיצה הזו להתחיל ולהגיע לאט לאט אל עצמנו פנימה.

לאפשר לעצמנו להתחיל להתבונן על המציאות שלנו בצורה מעט שונה לא לשנות אותה או את האירועים שמרכיבים אותה שכן רובם כבר התרחשו ואלו שעדין לא התרחשו לא בהכרח תלויים אך ורק בנו אלא לאפשר לעצמנו להביט על האירועים הללו בצורה אחרת, לנסות לתת להם פרשנות מעט שונה כזו חיובית שתקדם אותנו ולא תוריד אותנו למטה, כזו שעוברת דרך העיניים של המסכה החדשה שעל פנינו זו שגרמה לנו לחייך לצחוק לצעוק ולרקוד.

כזה היה המפגש שלי עם רונן, גבר בשנות החמישים לחייו שהגיע אלי "לא כי הוא היה צריך" אלא כי אחותו שהייתה מתאמנת שלי המליצה ואמרה לו שהוא חייב לעשות עם עצמו משהו. נפגשנו על צוק שמשקיף לחוף הים התיכון יום שישי שעת צהרים שמש בחוץ, רונן הגיע מהוסס משהו ולאחר שיחה קצרה של מספר דקות ביקשתי ממנו לומר מה הוא היה עושה אילו היינו כאן שנינו לבד בלי אף אחד, מה הכי בא לו לעשות. רונן ענה מיד כי היה רוצה לעמוד על הצוק קרוב לשפה להרים ידיים למעלה ולצעוק בקול רם לשחרר, אבל הוא לא יעשה את זה כי הוא פוחד שמא משהו יראה אותו וכי זה לא מתאים לו, איש עסקים רציני.

אוקי עניתי לו, בוא נעמוד שנינו על קצה המצוק נמתח ידיים נעצום עיניים ונדמיין שאנחנו כאן לבד ואז נצעק בלב פנימה בלי להוציא את הצעקה החוצה נצעק במלא הכוח את מה שאנחנו רוצים לצעוק, צעקה ללא קול, צעקה שקטה.

רונן ניגש אל קצה המצוק הביט אל הים, מתח ידיים למעלה ולאחר מספר שניות בהן היה שקט לפתע שמעתי אותו צועק צעקה אחת גדולה עם עיניים עצומות וגוף מתוח. מספר שניות לאחר מכן הוא פתח את העיניים ואמר לי, זה השתלט עלי זה היה גדול ממני הרגשתי איך הצעקה הפנימית הזו רוצה לצאת החוצה ולא יכולתי לשלוט בזה, לא יכולתי לעצור אותה אז נתתי לה לצאת החוצה.

ומה קרה לך שאלתי, ואללה לא קרה כלום אני רק מרגיש אחרת, מה אתה מרגיש שאלתי? בפעם הראשונה מזה הרבה זמן אני מרגיש אני עצמי, מרגיש שעשיתי משהו שרציתי לעשות כבר הרבה זמן ולא העזתי לעשות, מרגיש שהייתי אני.

ביום שישי האחרון ישבתי לי על הצוק בחוף סידנא עלי, אני הטוסטוס ובקבוק בירה מביט את הים וחושב על הבאות, לפתע שמעתי ששאל אותי "תגיד אפשר לצעוק אתך"?, הרמתי את עיניי לעבר הקול שנשמע לי מאוד מוכר, זה היה רונן אותו לא ראיתי כבר מספר חודשים מאז סיימנו את התהליך האימוני.


בכיף עניתי לו אבל קודם ספר מה נשמע אתך, רונן עדכן בשינויים שחלו בחייו ובדרך החדשה עליה הוא עלה בעקבות התהליך שעברנו יחדיו ואמר שמאז שסיימנו את התהליך הוא משתדל אחת לפרק זמן להגיע לחוף הים ולצעוק את צעקת השחרור.

אחרי שהתעדכנו והחלפנו חוויות מאז הפגישה האחרונה שלנו נעמדנו שנינו, גברים באמצע שנות החמישים לחייהם על קצה הצוק הבטנו אל הים עצמנו את העיניים הרמנו ידיים לשמיים מתחנו את כל הגוף והפעם בלי צורך לחבוש מסכות, בלי לחשוש ממה יגידו עלינו הסובבים ובלי צורך לדמיין שאנחנו נמצאים במקום אחר ובזמן אחר צעקנו את עצמנו לדעת, פשוט צעקנו, שחררנו בגדול.

ממליץ גם לכם לפרגן לעצמכם ואחת לפרק זמן לצעוק את צעקת השחרור שלכם להוציא החוצה את הקיטור הכבוש לשחרר אותו בין אם על חוף הים או בין אם במקום אחר בו תבחרו להיות מקום הצעקות הפרטי שלכם

ואם אתם מתקשים לצעוק, מפחדים מהרגע הזה מזמין אתכם ליצור איתי קשר ויחד נמצא את גבעת הצעקות הפרטית שלכם ונצעק את צעקת השחרור.

צח בן-שמואל, מאמן אישי

פיתוח אישי-לשים את עצמך במרכז

053-3404206

1 צפיות0 תגובות