#רגע_לפני_ההידוק

החיים יפים מדי בכדי שנבזבז אותם על פחדים ושטויות

רגע לפני שמהדקים עלינו את מה שהטילו עלינו ושלא באמת אכפו, רגע לפני שהטרלול בו אנו חיים עובר שלב נוסף, עולה מדרגה, רגע לפני שסוגרים את הירוקים והכתומים כי מפחדים להתמודד עם האדומים, ממש רגע לפני שמציבים לנו מחסומים ושוב סוגרים לנו את הים , ממש רגע קטן לפני ראיתי אותו ניצב לו שם לבן, יפה, זקוף ובעיקר שקט ורגוע מביט אל הים והגלים, לא נותן לרעש, למהומה מסביב לשאון הגלים ולאנשים על החוף להפריע לו, לפגוע בשגרת חייו הרגילה מביט ולא מבין על מה כל המהומה.

הבטתי בו ולא יכולתי שלא לחשוב עד כמה השגרה שלנו שמופרת ומופרעת חדשות לבקרים כבר כמעט שנה, עד כמה היא היתה יכוה להיות שונה אם היינו מצליחים להשיט על עצמנו את אותה תובנה פשוטה, אם היינו מצליחים לבודד את כל הרעשים מסביב ולא לתת להם לחדור את תוכנו פניה, להעצים את הפחדים, החששות, החרדות להפוך אותנו לנרגנים, כעוסים, עצבניים מפוחדים ועצובים.

אבל מה לעשות ומציאות חיינו שונה וגורמת לנו להתמודד עם אתגרים לא מעטים ולא פשוטים בכלל, ללכת אל הלא נודע, המפחיד והבלתי צפוי שהפכו להיות שיגרת יומנו והחליפו את הידוע הקבוע המוכר והבטוח.

התמודדות עם הצורך לשרוד, רק לעבור את היום הפכה להיות לחם חוקם של כל כך הרבה מאתנו, לעבור את היום בצורה כזו שתאפשר לנו להתעורר למחרת בבוקר ולשרוד את היום שבא אחריו וכך חוזר חלילה.

אז נכון שאין פתרונות קסם לשאלה איך עוברים את התקופה הלא פשוטה הזו, נכון שחוסר הידיעה והחשש מהלא נודע מכרסמים בנו ונוגסים בכל חלקה טובה שנותרה בנו ונכון שהפחד, הפחד מהלא נודע ממה יהיה ובעיקר מאייך נשרוד את התקופה ומה יהיה אחריה איך נחזיק מעמד, הפחד הזה הולך ומתעצם אצל כולנו בין אם אנו מודעים לו ובין אם לאו.

אז רגע לפני שמהדקים עלינו את הסגר בואו נעצור לרגע קט ונזכר ברגע קסום שעברנו בתקופה האחרונה (למי שאומר שאין רגעים כאלו מציע לחפש בטוח שתמצאו משהו אפילו קטן שיכול להיחשב לרגע קסום, כזה שהעלה חיוך על פניכם).

בואו נתענג על הרגע המיוחד הזה ונחליט שאנחנו לא מוכנים להיכנע לפחד, בואו נבין שהחיים יפים מדי בכדי שנבזבז אותם על פחדים ושטויות, בואו נקשיב ללב שלנו ונלך בעקבותיו, נרבה באהבה ובחיוכים, ולא ניתן לפחד להשתלט עלינו .

נבין כי #הפחד_הוא_המצב_המדבק_ביותר ונאמין כי אנחנו, כל אחד ואחד מאיתנו יכולים לו לפחד המידבק הזה שכן בתת ההכרה של כל אחד ואחד מאיתנו קיימת תשוקה לחיים, תשוקה שאינה יודעת שובע.

כי כמו שאמר הרב מנחם מנדל מקוצק "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" והנר שלנו, של כל אחד ואחד מאיתנו דולק וימשיך לדלוק אף על פי כן ולמרות הכל כי תאבי חיים אנו ותשוקה זו לחיים היא שתוביל ותנחה אותנו אל עבר הטוב אל עבר המחר..