#על_יום_של_גשם_ביקור_בים_הגשמה_אישית_ושנצ_בשישי

אני מאושרת שלא ויתרתי לעצמי

מה חשבת שקצת גם יהרוס לי את התוכניות , כתבה לי סמדר, מתאמנת שלי ביום שישי האחרון בשעה 0630 בבוקר וצרפה תמונה של חוף הים, אני פה עשיתי את זה אני גאה בעצמי.

הכל התחיל יום קודם לכן בשיחה שלנו, עשית לי חשק ללכת לים עם הפוסט שהעלית אמרה לי סמדר , מה מונע ממך להתחיל מחר בבוקר את היום בים? שאלתי אותה בתגובה, אם אלך מחר בבוקר לא אספיק את כל מה שתכננתי לעשות לקראת שבת אתה יודע קניות בישולים וכאלו, נראה לי שזה לא יסתדר.

אז הנה לך משימה להצליח מחר ללכת לים אמרתי לסמדר וגם לעשות את כל מה שתכננת לקראת שבת, אגב אם תגיעי מספיק מוקדם לים תוכלי לעשות גם וגם גם להנות ולפרגן לעצמך וגם להגיע הביתה ולהספיק את כל מה שתכננת, עניתי לסמדר ותראי שעוד יישאר לך זמן אפילו לנוח.

כמה מוקדם ענתה לי סמדר שבע בבוקר?, למה לא שש עניתי אין מצב ענתה לי סמדר אני גמורה מעייפות אין מצב שאני שמה שעון לשש בבוקר. למה לא ? אמרתי לה , זה הכל בראש, בשבע בבוקר את כבר בעיצומו של היום בים, מפרגנת לעצמך עד שמונה וחצי תשע, נהנית, מתמלאת באנרגיות ואז.... הביתה לכל השאר תראי שיהיה לך זמן להכול וכמו שאמרתי לך גם זמן לשנת צהרים.

יהיה לי קשה מאוד ואני "אקלל ממש" אמרה לי סמדר, זאת אומרת שאת תיהני ממש אמרתי לה. איך בדיוק הגעת למסקנה הזו שאלה אותי. תארי, אמרתי לה, בתור מי ש"מקבל ממך לא מעט קללות" אחת לשבוע לגבי שעת המפגש ה"מוקדמת" שלנו יש לי ניסיון בזה, מה גם שזה בשביל עצמך.

טוב אנסה בשביל עצמי ענתה לי סמדר, מה באמת לשים שעון לשש בבוקר? על מי אני עובדת? שאלה. על אף אחד עניתי לה את לא עובדת על אף אחד את עובדת עבור עצמך וזה היופי שבעניין. נכון ענתה לי סמדר, אז יאללה ליישם ואל תשכחי לשלוח לי תמונות מהים אמרתי לה, מבטיחה ענתה לי סמדר.

הכי חשוב זה לקחת את הכל בפרופורציות ולעשות את מה שטוב וחשוב עבורך אמרתי לה וללכת לים זה אחד מאותם הדברים הטובים הללו שכבר הרבה זמן רצית לעדות ושיכולים לתרום, להניע, לגרום לך לנשום ולהנות מעשיה עבור עצמך ואגב גם "לקלל" בשש בבוקר זה חשוב אמרתי לסמדר בקריצה, ענק אתה ענתה לי סמדר רגע לפני שנפרדנו.

מה חשבת שקצת גשם יהרוס לי את התוכניות שלחה לי סמדר הודעה, האמת שלא, עניתי לה הייתי בטוח שתגיעי לים, איך אתה כל כך בטוח אני לא האמנתי שאצליח לעשות את זה אמרה לי סמדר.

מההכרות שלי אתך ידעתי שתעשי את זה אמרתי לה, אבל אפילו אני כששמעתי את הגשם לא ידעתי אם אלך אמרה לי סמדר, והנה הלכת ונהנית עניתי לה, עכשיו תהני מהרגע, שבי לך בשמש מול הים, שקט, רוגע זה שלך זה מגיע לך. כל הכבוד לך עניתי לה ואגב שאלתי אותה מה היה מדד הקללות? גבוהה מאוד אבל נסבל ענתה לי סמדר וצרפה קריצה להודעה.

וכמו תמיד מה למדת מזה שאלתי? שצריך להתאמץ בכדי להנות ענתה לי סמדר. בואי תנסי בנימה קצת יותר חיובית עניתי לה, אולי אפר"ת? תראי איזה יופי הספקת לעשת כל מה שהיית צריכה שאלתי אותה? כן אפילו יותר , אפילו היה לי זמן לנוח ענתה לי סמדר.

אתה יודע פתאום התחלתי להבין את מה שאתה מנסה להעביר לי בלקום יותר מוקדם בבוקר, זה לדאוג לעצמי, לפרגן לעצמי, להספיק לעשות יותר דברים עבור עצמי זו הרגשה מדהימה של סיפוק.

פתאום היו לי יותר שעות ביום, אמרה לי סמדר, זה היה ממש קסם ממש נפלא בעיקר ההרגשה שלי עם עצמי שהצלחתי לעשות משהו שלא האמנתי שאעשה, משהו שכולו היה עבור עצמי ורק עבור עצמי וזה הכיף הגדול, אני מאושרת שלא ויתרתי לעצמי.

(הסיפור מובא לאחר קבלת אישור מהמתאמנת הגיבורה שלי ולאחר שהשם שלה שונה)