על שורשים אדמה מים ופריחות


מתחברים לשורשים

טו בשבט, חג האילנות, יכול לספק לנו הזדמנות נדירה לעצור לרגע ולחשוב על המשמעויות הנוספות של החג מעבר לתקוות הגדולות של השותלים הצעירים שהשתיל שזה עתה שתלו באדמה יכה שורשים, יגדל ויהפוך ברבות הימים לעץ גדול וחזק. טו בשבט יכול לספק לנו הזדמנות מעניינת לבחון עם עצמנו את המהות הנוספת של החג, שורשים, אדמה ומים הקשר בניהם וההקשר שלהם לחיינו.


שורשים, החלק בצמח שאנחנו לא רואים, זה שנמצא מתחת לפני הקרקע, שמחבר את הצמח לאדמה ואת האדמה לצמח, ששואב מהאדמה את כל מה שדרוש לו להתפתח להתפשט ולהפוך להיות בסיס איתן ורחב לצמח, שאחראי להעביר לצמח את האנרגיה המאפשרת לו להבקיע מתוך האדמה לגדול ולהפוך להיות עץ גבוה או שיח פרחים צבעוני.


אדמה, המקום בו ניטע השתיל, בו הוא אמור לגדול ולהפוך לעץ, בו אמורים השורשים שלו לגדול לצמוח ולהתפתח, המקום שאמור לספק את כל צרכיו של שתיל השואף להפוך ברבות הימים לעץ גבהה צמרת.


שורשים ואדמה, מנהלים בניהם מערכת יחסים מורכבת וסימביוטית, כל כך שונים אחד מהשני אבל כל כך תלויים אחד בשני. השורשים תלויים באדמה ממנה הם שואבים את כל מה שדרוש להם בכדי לצמוח ולגדול, סוג האדמה משפיע על האופן בו השורשים יתפתחו – לרוחב, לעומק או גם וגם וזאת בחיפוש מתמיד ואין סופי אחרי מים ואחרי יציבות. האדמה מצידה לא אחת נהנית מעצם היות השורשים חלק ממנה בכך שהם מונעים מהרוח להניע אותה ממקום למקום ובכך הופכת את השורשים מבלי שהתכוונו לכך להיות הגורם שמעניק לה את היציבות הדרושה לה.



מים, סם החיים , הדבר הזה שבלעדיו יחד עם האוויר לא ייתכנו חיים על פני האדמה, הגורם שעליו אומות ייצאו לא אחת למלחמה, אותו דבר שכל צורות החיים על פני כדור הארץ תלויות בו ולא יכולות להתקיים בלעדיו.

מים ושורשים, חייהם של השורשים תלויים במציאת מים. השורשים כמי שאמונים על העברת המים לצמח, עושים כל אשר לאל ידם למצוא מים. בחיפוש האין סופי הזה של השורשים אחרי המים הם מתפשטים לכל מקום אליו הם יכולים להגיע, עוברים דרך כל סדק אותו הם יכולים להבקיע, עוקפים כל מחסום הנקרה בדרכם וזאת על מנת למצוא את מקור החיים שלהם – המים. בהתמדה רבה בדרכם המיוחדת ומבלי שאנו, המצויים מעל לפני הקרקע, נוכל לראות זאת, למעט מקרים חריגים בהם אנו מגלים כי השורשים צצים במקומות לא צפויים.


ואילו המים, הרי גם הם מעבר להיותם מקור החיים של השורשים, דומים כל כך לשורשים ביכולת שלהם להתפשט להמשיך הלאה לזרום להתגבר על מכשולים והמחסומים הנקרים בדרכם, לפלס את דרכם בשקט מתחת לפני הקרקע ולמצוא את אותו סדק, אותה נקודה שתאפשר להם להמשיך ולזרום הלאה, לאט, בשקט מבלי שנשים לכך לב ולעיתים אף להשתמש בדרך שפילסו השורשים בכדי להמשיך ולהתקדם הלאה קדימה.



טו בשבט חג האילנות נותן לנו, מעבר לנטיעת השתילים ואכילת הפרות היבשים, הזדמנות מבורכת לעצור ולברר עם עצמנו מהם שורשינו, להבין שכמו בצמחים גם אצלנו השורשים הם בסיס הצמיחה ושכדאי ואף רצוי לחקור אותם ואת ההשפעה שלהם עלינו ועל המקום בו אנו מצויים וחשוב לא פחות - על המקום אליו אנו שואפים להגיע, לא להתעלם או להתכחש אליהם ולהבין שעבורנו, גם אם זה לא נראה כך, הקרקע בה נטועים השורשים שלנו היא הבית האמיתי שלנו, הבסיס שלנו לכל דבר אותו עשינו ואותו נעשה בחיינו.


בין אם שורשינו נטעו במקום אותו אנו אוהבים ובין אם לא, בין אם הם הושקו במים ראויים לכך או לא עלינו להבין כי הדבר הזה אינו תלוי בנו. אם נשכיל להבין זאת וללמוד מה היה טוב עבורנו ומה טעון שיפור במקום בו נטעו השורשים, באופן בו הם נטעו, בצורה בה הם טופחו, גודלו והושקו ומה היה סוג מים בו הם הושקו, נוכל להסתייע בלמידה זו של עברנו ושורשנו ובעיקר לוודא כי הקרקע בה אנו נוטעים את השתילים שלנו היא קרקע ראויה שתאפשר להם להצמיח שורשים חזקים שיתפתחו ויתפשטו בבוא העת בצורה טובה, ישמשו בסיס איתן ויאפשרו לשתיל אותו שתלנו זה עתה להפוך ברבות הימים לעץ גבוה וחזק.


בכל אחד ואחת מאתנו יש מן השורשים, האדמה והמים, שילוב ייחודי רק לנו, כל שעלינו לעשות הוא לזהות את השילוב הזה, לשנות מעט אם יש צורך, בדרך כלל לא יהיה צורך ובעיקר לקבל אותו באהבה ולהעביר אותו הלאה לדורות הבאים, לשתילים שאנו שותלים.


זכרו - כאשר אנו משקים את השורשים הללו באהבה הם ממשיכים להתפתח ולהתפשט מתחת לפני הקרקע ולהוות בסיס איתן לצמיחה והתפתחות של השתיל שלנו מעל לפני הקרקע.

חג שמח לכולם

20 צפיות0 תגובות