.png){kind=logo}
היום לפני שנה בדיוק "גזרתי-חוגר" אחרי 32 שנות שרות בצבא.
מספר ימים לאחר אותו יום, כאשר תרועת הפסטיבלים נאלמה לה ישבתי עם עצמי וחשבתי מה אני עושה עכשיו. אם להיות כנה השאלה הזו העסיקה אותי כבר הרבה קודם, אבל המעמד החדש הזה, שינוי הסטטוס מאיש קבע לאזרח עשתה את שלה. ההבנה שהמערכת שדאגה לרוב הצרכים שלי איננה עוד והיום האחריות הינה עלי, "הכל עלי" ובעיקר השאלה של מה עושים מעתה והלאה הטרידה לא מעט את מחשבתי.
האינסטינקט הראשוני היה לקחת פסק זמן, להחזיר את כל מה שלא היה עד עכשיו, חופש, מרחבים, שקט. במקביל לכך שבה ועלתה השאלה מה עושים עכשיו, קריירה שניה ואם כן מה? הפעם בעוצמות גבוהות יותר.
האופציה הטבעית היתה להמשיך ולעשות את מה שעשיתי עד כה, להישאר בפעילות בתחום הביטחוני, במקום אחר, בצורה כזו או אחרת ואכן אודה כי המחשבה חלפה בראשי יותר מפעם אחת.
מאידך הדהדה בראשי המחשבה על הרצון לעשות שינוי משמעותי בחיים, לעשות משהו אחר לגמרי. שיחה מקרית עם חבר חיזקה אצלי את ההבנה כי אני צריך לעשות שינוי או במילים אחרות לצאת מאזור הנוחות בו אני נמצא למסע ארוך של שינוי , להגדיר לעצמי יעד חדש, להשאיר את איזור הנוחות שלי הרחק מאחור ולהתחיל לצעוד.
פשוט?, כלל וכלל לא, מורכב? מאוד, אבל יחד עם זאת מאתגר ומכניס עניין לחיים, אם כך הם פני הדברים נשאלת השאלה למה לא לנסות, למה לא לצאת אל המסע המופלא הזה, זה עוד עלול להצליח.
נזכרתי לפתע באמירתו של דקטור סוס ולפיה "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" ומיהרתי לקרוא שוב את הספר מעורר ההשראה הזה, שרק חיזק את ההחלטה שלי לצאת למסע המיוחד והאישי הזה של מאזור הנוחות אל עבר הלא נודע, החדש והמאתגר.
אז מהו אותו ואזור נוחות, שכולם מדברים עליו, מכירים אותו או לפחות שמעו עליו פעם אחת בחיים ומדוע כל כך קשה לנו לצאת ממנו.
אזור הנוחות הוא אותו מקום בו אנו מרגישים אמיתיים עם עצמנו, בו אנו מתנהגים בטבעיות, מרגישים סוג של שלווה, רוגע ולעיתים אפילו שקט נפשי, הרגשה כי אנו "שוחים כמו דגים במים", נמצאים במקום הכי טוב שיכול להיות מבחינתנו.
אזור הנוחות הוא אזור אישי של כל אחד ואחד מאתנו, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בצורות ואופנים שונים ומגוונים. אין אזור נוחות של אחד דומה לאזור הנוחות של האחר. אזור הנוחות הוא למעשה צבר של הרגלי התנהגות אשר גורמים לנו להרגיש מוגנים ובטוחים מפני הסביבה.
מחקרים מראים כי אין אדם שאין לו אזור נוחות, אין אדם שלא מצוי באזור נוחות, בתחום כזה או אחר של החיים, הרי כולנו רוצים שיהיה לנו טוב, זה אינסטינקט בסיסי של כל אדם. מתוך ההנחה הזו ייצור לו האדם את אזור הנוחות שלו.
אזור הנוחות יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים ואופנים רבים ומגוונים. חלקנו יקיף את עצמו באנשים שיגרמו לו להרגיש בנוח, חלקנו יפעל רק בסביבה שמשרה עבורו אווירה של בטחון ושקט, חלקנו ימנע מלקחת סיכונים, חלקנו ימנע מלעשות שינויים דוג' שינוי מקום עבודה שינוי מקום מגורים או ימנע מלהביע את דעתו על נושאים שונים הנוגעים בו ישירות וזאת בשל חוסר הרצון והחשש להתמודד. חלקנו יקיף את עצמו באנשים שדומים לו באופי, בהתנהלות היומיומית ובכך ימנע מלהתמודד עם החדש והמאיים ובמישור האישי, חלקנו יחפש ליצור קשר זוגי עם אדם הדומה לו "מעין תמונת ראי שלו" וישוב על המעשה הזה פעם אחר פעם גם אם זה לא מצליח בכדי לא להתמודד עם השונה והמאתגר.
אזור הנוחות אינו מגודר לתחום אחד בחיינו וניתן לקשר אותו לכל תחומי החיים שלנו, או לחלקם. לעיתים מדובר בתחום האישי, דוג' זוגיות, יחסים עם בני משפחה, יחסים עם ילדים, ולעיתים במקום העבודה – תפקיד ומעמד במקום העבודה, או בתחום היחסים עם הסביבה, מערכות יחסים עם חברים, שכנים, ובכלל עם הסביבה המקיפה אותנו.
עיקר חשיבותו של אזור הנוחות היא ההרגשה שנוצרת אצלנו ולפיה אנו נמצאים במקומות שנוחים לנו. השקט הנפשי שההרגשה הזו נותנת לנו, ההבנה שלא צריכים לרוץ ולהילחם כל הזמן במכלול הכה מורכב של החיים וההבנה שישנם מספר תחומים, מספר פינות בחיינו, בהם אנחנו מרגישים בנוח עם עצמנו, לא צריכים להיות בדריכות מלאה שמא... ובעיקר מקומות בהם אנחנו יכולים "לשחרר" היא הסיבה בגינה אנו בוחרים להישאר באזורי הנוחות השונים ולא לצאת מהם.
יחד עם זאת לעיתים מבלי ששמנו לב לכך הופכים חלק מאזורי הנוחות הללו בהם אנו נמצאים לאזורים יותר מידי נוחים למלכודות של דבש לכלובי זכוכית. לעיתים קשה לנו להבחין אם באמת מדובר עדין באזור נוחות או שמא, התרגלנו למקום בו אנו נמצאים ואנו לא מסוגלים, או אפילו פוחדים לצאת ממנו, לשנות להיות משהו אחר.
בשלב הזה נוצרת אצלנו "תקיעות" חוסר יכולת לבצע שינוי, חוסר מסוגלות לקום ולצאת מאזור הנוחות בו אנו מצויים, שאינו טוב עבורנו, שאינו מקדם אותנו לשום מקום אלא ההפך ולהתחיל במסע אל השינוי, המסע אל הדרך החדשה.
אז מה עושים?
ראשית ורגע לפני שנכנסים ללחץ טוב נעשה כולנו אם נבין כי אנו לא ייחודיים בעניין הזה וכי ישנם רבים המצויים גם הם באזורי תקיעות ולא מצליחים לצאת מהם, חלקם מודעים לכך, חלקם עדין לא - אך הם יגלו זאת במקודם או מאוחר. כך שבראש ובראשונה לא צריך להילחץ.
השלב הבא יהיה לנסות ולגלות את אותם אזורים, אותם תחומים בחיינו בהם אנו מרגישים תקועים, בהם יצאנו מאזור הנוחות ומבלי ששמנו לב לכך נכנסנו לאותו "כלוב של הזהב" לאותה "מלכודת דבש" המקשה עלינו להבין כי היא לא טובה עבורנו , מקשה עלינו לצאת ממנה ולבצע את השינוי המיוחל.
מדובר באותן מקרים בהם אנו מזהים דפוסי פעילות חוזרים ונשנים שלנו כלפי סיטואציות דומות. הגורמות לנו להישאר "תקועים" במקום, לא להצליח להתקדם קדימה, בין אם במישור האישי, מציאת זוגיות וכד', בין אם במישור התעסוקתי, מציאת מקום עבודה הולם עבורנו, או בין אם במישורים האחרים דוג', יצירת מסגרת חברתית חדשה, וכד'.
אז אם הצלחנו למצוא את אותם מקומות, להבין כי אנו מצויים בתקיעות בתחומים שונים בחיים, כי אנו מצויים ב"כלוב זהב" ממנו אנו רוצים לצאת, הצלחנו לעבור שלב משמעותי מאוד במסע אל השינוי. כעת כל מה שנותר לנו הוא להתמיד במסע הזה, לזהות במעלה הדרך את אותם גורמים מפריעים, אותן מהמורות שיכולות לאיים על ההתקדמות שלנו קדימה לעבר המטרה ולהחליט מהי הדרך בה אנו בוחרים ללכת, הבחירה נתונה בידנו והיא שלנו ושלנו בלבד.
Comments