לפני כשנה לערך התחלתי עם מיזם "מתכונים לחיים" במסגרתו אני נפגש לכוס-קפה, עם אנשים שונים ממקומות שונים בארץ, את חלקם אני מכיר ואת חלקם האחר לא, במהלך הפגישות אנו מכירים אחד את השני שומעים אחד את סיפור חייו של השני ובעיקר לומדים האחד מהשני בסיומן אני יוצא עם תחושה של סיפוק והנאה ובעיקר עם מטען של ידע חדש אותו למדתי. מה שעמד מאחורי הקמת המיזם הזה היתה האמונה שלי כי מכל אדם איתו אני נפגש אני לומד משהו חדש על החיים..
אחת הפגישות הללו הייתה עם משה, אב שכול ששכל את בנו במלחמת לבנון הראשונה, אותו פגשתי, לבקשתו, בבית קפה של איקאה בנתניה. תבוא לאיקאה אנחנו יושבים שם כל בוקר בקפה, יש לנו שם פרלמנט רציני". הגעתי, הפרלמנט היה עסוק בדיוק בדיון בשאלות הרות גורל שנידונות רק בפרלמנטים מהסוג הזה, של אנשים שראו כבר כמעט הכל בחיים.
ברוך הבא קידם משה את פני, תביא לך קפה ונשב, אנחנו כבר מתפזרים, החברה פה מאוד עסוקים, מנוחת צהריים בפתח", אמר לי והוסיף קריצה. ומה עם מנוחת הצהרים שלך? שאלתי אותו, זה בסדר בחור צעיר, לאן כבר יש לי למהר, מקסימום אפספס אותה אבל ארוויח הכרות עם אדם חדש זה לא קורה לי כל יום. שלוש שעות ערכה הפגישה שלנו, במהלכה שוחחנו ארוכות על החיים ועל מה שעבר אותנו, משה התעניין במה אני עושה היום ולהפתעתי גילה בקיאות רבה " אני קורא את כל הפוסטים והמאמרים שאתה כותב" ביחוד על המקיאטו הכפול והסודה, אמר. תודה רבה, זה מחמיא לי מאוד, עניתי.
סיפרתי למשה את סיפורו של ע', חבר קרוב ויקר, הלום קרב, אותו אני מלווה בשנתיים וחצי האחרונות. סיפרתי לו כי באחת הפגישות האחרונות שלנו הוא שאל אותי האם אני מכיר דרך להשקיט כאב, האם אני יודע הכין נמצא הכפתור שיכול להנמיך את עוצמת הכאב האישי אותו הוא חש ביומיום. "מה ענית לו"?, שאל משה, עניתי שאני לא מכיר את הכפתור הזה שיכול להנמיך את עוצמת הכאב ואני בספק עם הוא בכלל קיים.
"תשמע טוב מה אני אומר לך", אמר לי משה, "תשמע טוב, קח דף ועט ותכתוב כל מילה שאני אומר לך, תגיד לחבר שלך שמשה אמר כי אין דבר בעולם שיוכל להשקיט את הכאב, אבל תגיד לו שבסופו של דבר הוא ימצא דרך לחיות עם זה. יהיו לו סיוטים בלילה וכל יום שהוא יתעורר הכאב הזה יהיה הדבר הראשון שהוא יחושב עליו, עד שיום אחד הוא יתעורר וזה יהיה הדבר השני.
רציתי לשאול את משה עוד הרבה שאלות בעניין האמירה שלו אבל משה כאילו וקרא את מחשבותיי ואמר לי, אל תשאל שאלות, פשוט תגיד לו מה שאמרתי, תאמין לי יש לי ניסיון רב בנושא וזה עובד.
לפני כשבוע ביקרתי באיקאה לשם רכישת רהיט כל שהוא, גם הפעם היה הפרלמנט של משה היה עסוק בדיון ייצרי מעין כמותו, ניגשתי לברך אותו לשלום, זה הבחור שסיפרתי לכם עליו, ששותה קפה עם אנשים ולומד מהם דברים, הציג אותי משה בפני חברי הפרלמנט,
העברת את המסר לחבר שלך? שאל משה, כן עניתי, העברתי את המסר ואני מזכיר לו אותו בכל פגישה שלנו, ומה המצב איתו?, שאל משה, הוא עדין לא מצא את הדבר השני, עניתי לו, משה הביט בי במבט אבהי אוהב טפח על כתפי ואמר, איש צעיר, תגיד לחבר שלך שזה עוד יקרה ושלא יתייאש.
נפרדתי ממשה וכל הדרך למגרש החניה חשבתי לעצמי על אותו אדם מיוחד, על הכוחות שיש לו לקום כל בוקר, לצאת מהמיטה ולהתחיל עוד יום חדש ומהו אותו דבר שני עליו הוא דיבר עליו הוא חושב כל בוקר כשהוא מתעורר.
מזמין אתכם להצטרף למיזם "מתכונים לחיים" ליצור איתי קשר ולקבוע לקפה, נלמד להכיר אחד את השני, נלמד אחד מהשני נחליף מתכונים לחיים אחד עם השני ומה שבטוח נצא נשכרים מהפגישה.
מעוניינים? שילחו לי הודעה או צרו קשר טלפון : 053-3404206 מייל: benshmuelz@gmail.com
מחכה לכם צח בן-שמואל
댓글