מתוך בדידות אתה מבין שידידות עם עצמך היא דבר נפלא (רמי פורטיס)

עודכן ב: 3 ינו 2019



היש לו לאדם דבר נפלא יותר מאשר הידידות עם עצמו? מצב בו הוא מצוי ברוגע נפשי, פנימי, עם ההבנה שישנם דברים הדרושים שיפור וכאלו טובים שכדאי לשמר אשר יכולים להצעיד אותו קדימה? התשובה של רובנו תהיה, ככל הנראה, כי אין דבר יותר נפלא מזה.


אם כך הם פני הדברים נשאלת השאלה - מדוע ישנם כאלו שצריכים להגיע למצב של בדידות בכדי להבין שאפשר ואף כדאי לנו להתיידד עם עצמנו? מדוע ישנם כאלו המתקשים להבין שהפעולה הקטנה הזו של "להביט במראה ולהיות מסוגלים לחבק ולקבל את מה שרואים" יכולה להביא אותם למחוזות חדשים? מדוע הם חוששים ממהלך כזה, לא יוזמים אותו ומחכים שהמציאות תכפה אותו עליהם?


פו הדב אמר כבר כי"אתה לא יכול להישאר בפינה שלך של היער ולחכות לאחרים שיבואו אליך. לפעמים, אתה צריך ללכת אליהם".

ההליכה אליהם במקרה הנוכחי היא הליכה אל האני העצמי וההבנה כי היוזמה הזו תביא אותנו למקומות טובים, מקומות בהם רצינו להיות אבל נמנענו מהם עד כה כי לא ידענו כיצד להגיע אליהם.

מציע לכולנו לאמץ אמירה חכמה מהספר ביליבי. כאשר היא נשאלת האם היא חוששת שלא להצליח עונה בילבי "מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח" (בילבי - אסטריד לינדגרן).


האמינו כי בכוחכם להתיידד עם עצמכם, לקבל את עצמכם כמו שאתם לחבק את הטוב שבכם ולשפר את הטעון שיפור, עשו זאת היום, אל תחכו לרגעי הבדידות.



9 צפיות0 תגובות