את ד' הכרתי לפני כשנה, הודעת ווטס-אפ ולאחריה שיחת טלפון ארוכה. ד' הציגה את עצמה, ציינה כי קיבלה את מספר הטלפון שלי מחברה, מתאמנת שלי בעבר, שציינה בפניה כי רק אני יכול לעזור לה. הודיתי לה על המחמאה וביקשתי לדעת במה דברים אמורים.
ד' שכאילו ורק חיכתה לשאלה הזו ציינה, "לפני מספר ימים החלה השנה החדשה, תרועת הפסטיבלים נאלמה ונעלמה לה כל אחד פנה לעיסוקיו, לשגרת חייו, אני מביטה סביבי ורואה אנשים מחייכים, אנשים שטוב להם ואני נותרתי לבדי עם המחשבות וחשבון הנפש שלי, מתקשה לקום לעוד בוקר של התמודדויות יומיות שסוחטות ממני את המעט שעוד נותר בי ולא מותירות בי כוח ורצון להתמודד עם מה שבאמת חשוב לי, עם מה שאני באמת רוצה לעשות ולא מצליחה".
שאלתי אותה: מה את רוצה לעשות? התשובה הייתה מהירה חדה וחלקה: "לא יודעת מה בדיוק, אבל יודעת שאני צריכה לעשות משהו אחר ואני לא יודעת איך. צריכה שמישהו יפזר לי את מסך הערפל ויעזור לי לגלות מה אני באמת רוצה לעשות עם עצמי ועוד יותר חשוב מבחינתי - יעזור לי לעשות את אותו דבר". השיחה ביננו התארכה לה, קשה היה לעצור את שצף דיבורה של ד'. קבענו ביננו להיפגש, לסיים את שיחת הטלפון ולבחון את האופציות העומדות לפנינו.
כבר בתחילת הפגישה הראשונה נוצר ביננו קשר טוב שהפך במהרה לסדרה של פגישות שבועיות ולתהליך שלם בסיומו ד' מציינת כי היא מצויה במקום אחר בחיים שלה ואנו מסכמים ביננו כי נעמוד בקשר ומידה וד' תרגיש כי היא צריכה "חיזוקים", כפי שהיא הגדירה זאת.
מאז לא שמעתי מד'. בעקבות פגישה מקרית שלי עם אותה חברה שקישרה ביננו נודע לי כי מצבה של ד' מעולה היא שמחה ומאושרת נמצאת בזוגיות חדשה וניכר בה כי עברה שינוי משמעותי בחייה, לא היה מאושר יותר ממני.
השבוע באחד הערבים צלצל הטלפון שלי, מבט חטוף על הצג הראה כי זאת ד' לאחר מילות ברכה קצרות, ציינה ד' כי אני בטח מופתע לקבל ממנה שיחת טלפון לאחר זמן רב בו לא דיברנו, עניתי שכן וכי אני מקווה שהכל בסדר איתה.
ד' ציינה כי הכל בסדר גמור וכי היא לא התקשרה לקבל חיזוקים, אלא תקשרה מכיוון שהיא חוגגת היום את יום ההולדת שלה. ד' הוסיפה כי אין זה התאריך המקורי של יום ההולדת שלה אלא התאריך בו ערכנו את שיחת הטלפון הראשונה שלנו, שמבחינתה הפך להיות היום בו נולדה מחדש. היום בו החלה לחיות חיים חדשים משמעותיים ואמיתיים.
השיחה ביננו התארכה ובמהלכה עדכנה ד' אודות מצבה היום, השינויים שחלו בחייה, האירועים אותם עברה, השלימה שנה ברבע שעה, זאת ד' עם כל המיוחדות שבה.
אתה יודע, ציינה ד', אני ממשיכה להקריא לעצמי מדי בוקר כשאני קמה ורגע לפני השינה את רשימת החוזקות שלי שהפכה להיות יומן החוזקות במחברת שנתת לי, זה מפליא עד כמה שזה מחזק אותי. והחברה הכי טובה שלי היא אפר"ת, זאת מהמודל שהכרת לי במהלך התהליך שעברנו ביחד. אני עושה בה שימוש על בסיס יומי ומרגישה עד כמה היא עוזרת לי ונמצאת שם בשבילי כשאני צריכה אותה וכל עניין שאני רוצה לבדוק אני מעבירה דרך הדף הריק, כמו שלימדת אותי.
את תמונת החזון שהכנתי תליתי לי מול הפנים במשרד, אגב זאת התמונה היחידה שתלויה בו ואני מביטה עליה בחיוך ענק מדי יום ומרגישה שיש לי לאן להמשיך ולשאוף. עוד משהו קטן - אני מרגישה היום מספר 20 בעץ הדמויות וזה מבחינתי אליפות.
אז באמת התקשרתי כדי להגיד תודה ולספר לך שאני חוגגת היום את יום ההולדת החדש שלי ולהודות לך על החלק המשמעותי שלך ביום הזה הכה מיוחד שלי".
רגע לפני שנפרדנו סיכמנו ביננו כי את יום ההולדת הבא שלה נחגוג ביחד עם כוס קפה במקום הקבוע שלנו, ששימש לנו כאכסניה לתהליך שד' עברה.
ד' ציינה כי היא עדין זוכרת שאם יהיה משהו והיא תצטרך "חיזוקים" היא יותר ממוזמנת להתקשר אלי.
למחרת בבוקר התעוררתי עם חיוך ענק מרוח על הפנים, לשאלתה של אשתי באשר לחיוך המרוח לי על הפנים, עניתי לה זאת ד'.
Comments