להטעין ולהיטען



שניצלים זה לא רק אוכל שניצלים זו אהבה

זה מתחיל בכל יום רביעי ההתרגשות הפנימית הזו של סוף השבוע שאוטוטו מגיע ההרגשה הזו שהחללים שבלב ובבית שהתרוקנו ביום ראשון מתחילים להתמלא לקראת סוף השבוע.

החלל הראשון שמתמלא הוא המקרר, הקניות לקראת שבת, אחר כך מגיעות הבקשות של כל אחת מהבנות, אבא תכין לי,,,,,, אני רוצה שתכין לי,,, ואז מתחילה החגיגה האמיתית מבחינתי לעמוד במטבח ולבשל להן לכל אחת את מה שהיא ביקשה.

את מקומן של הקניות במקרר תופסות קופסאות הפלסטיק עם התבשילים ואז בחמישי בערב הן מתחילות להגיע הביתה כל אחת בזמן שלה, כל אחת מהמקום שלה מהחיים שהיא בונה לעצמה בעשר האצבעות שלה, מגיעות הביתה להטעין מצברים לקראת השבוע הבא וגם והעיקר להטעין אותי לקראתו של עוד שבוע. שישי בערב הוא יום של חג עבורי ארוחת ערב מסביב לשולחן עם כולן, שיחות על נושאים שונים שממלאות אצלי את המצברים לקראת השבוע הבא ואז מגיע יום שבת ואיתו מגיעה גם הרגשה אמביבלנטית, מצד אחד מתעורר מוקדם יושב בפינת האוכל ומחכה לרגע הקסום בו הן יוצאות כל אחת מחדרה וכשהן נמצאות כולן זה אושר אמיתי אושר כזה שאי אפשר לקנות בשום מקום בעולם.

פתאום בלי הכנה מוקדמת מראש מתחילה תחושה מוזרה להתפשט אצלי פנימה תחושה שהנה עוד מעט זה יקרה והן תתחלנה לעזוב כל אחת לדרכה כל אחת לעולם שלה הבית יתרוקן שוב עד הפעם הבאה ‏ ואכן בשבת אחר הצהרים מתחיל תהליך הפוך של התרוקנות , הן מתחילות לעזוב לכוון העולם שלהן, המקרר מתחיל להתרוקן ואילו גם הלב והנשמה שמפנים מקום לקראת יום רביעי שהנה אוטוטו מגיע, שבו שוב יתחילו החללים להתמלא, שבו שוב ניטען ונטעין, הם אותי ואני אותן באנרגיות, בחום ואהבה כאלו שמספיקות עד לפעם הבאה לאבא במשרה מלאה באהבה.

התמונה שבחרתי היא קופסאות השניצלים שמתמלאת ומתרוקנת כמה וכמה פעמים בכל יום שישי כאשר הבנות מגיעות מהעולמות החיים שלהן הביתה עם חברים וחברות שבאים "רק לטעום מהמטעמים של אבא".

כמויות אדירות של שניצלים שפשוט נעלמים להם מיד עם צאתם מהמחבת וגורמים לי להרגיש אושר עילאי, נוכחות, עשיה ברוכה, שמחה, אנרגיות מיוחדות והבנה כי יש שכר לעמל שלי וכי כנראה שעשיתי משהו טוב ובעיקר הבנה כי גם להן אבל והעיקר גם לי יש על מי לסמוך וכי שניצלים זה לא רק אוכל שניצלים זו אהבה.