לפני מספר ימים צוין יום ההוקרה לנכי ופצועי צה"ל. לרגל ציון היום הזה בחרתי לשתף אתכם בשיחה שהיתה לי עם אדם יקר לי, אדם יחיד ומיוחד אותו אני מכיר כבר הרבה מאוד שנים ומלווה באופן אישי מעל לשלוש שנים בהתמודדות היומיומית הקשה מאוד שלו עם הפוסט טראומה.
את חלק מהמסע המשותף שלנו תיעדתי בבלוג שלי בסדרה של פוסטים תחת הכותרת "מקיאטו כפול וסודה" המשקה האהוב עליו וגם עלי.
קוראים לו ע', ככה הוא הסכים שאקרא לו והוא סובל מזה שלוש שנים מפוסט טראומה אשר התפרצה לה לפתע ככה באמצע החיים בלי הודעה מראש בלי הכנה בלי סימנים מקדימים ככה פתאום ביום בהיר אחד או ליתר דיוק ערב אחד ע' מצא את עצמו דומע ולא הבין מדוע ועל מה.
מאז אותו יום רע ונמהר השתנו חייו של ע' והפכו מחיים רגילים ונורמטיביים של אדם שקם בבוקר ויוצא עם שחר לעבודה, מנהל חיי משפחה, עד כמה שהעבודה מאפשרת זאת, מנהל זוגיות טובה ומלאה באהבה, אבא לשלושה ילדים ובעל לאשה מדהימה ואוהבת לסיוט אחד גדול. מאז אותו יום , אותו רגע בו הוא התפרק ולא הצליח לשלוט בכך, הפכו חייו של ע' למלחמה יומיומית למול עצמו, למול הסיוטים בלילה, הפחדים, הזיכרונות שמציפים ולא מרפים, ההתנפצות היומיומית לאלפי רסיסים, המשפחה שלא מבינה בחלקה את השינוי שחל בו, ההבנה שלהם כי אבא כבר לא אותו דבר כמו שהיה פעם וכי הם צריכים להתהלך על ידו לא אחת על קצות אצבעות ולהתנהל עמו לעיתים קרובות בכפפות של משי כי הוא לא תמיד מבין או מצליח לשלוט על מעשיו. אתה יודע, אמר לי ע' ביום שבת האחרון בערב כאשר דיברנו את השיחה היומית שלנו, המזל הכי גדול שלי זו הגיבורה שלי בבית האישה המדהימה שלי שסובלת אותי עם כל השיגעון הזה שלי, סובלת אותי וסובלת ממני ושורדת את זה בגבורה עילאית, היא ממש גיבורה ואם יש משהי שצריך להודות לו ביום הזה, משהי שצריך להוקיר אותה ביום זאת היא האלופה שלי כי בלעדיה לא הייתי כאן היום. אז תעשה טובה, מההכרות שלי אתך אני בטוח שתזכיר את האירוע הזה, את יום ההוקרה המוזר והמשונה הזה בתוכנית הרדיו שלך ואני מבקש ממך, ככה אמר לי ע' אל תשכח להודות בשמי לנשים של חיי שמלוות אותי בשלוש השנים הקשות הללו מאז אותו יום בו השתנו חיי והפכו למלחמה אחת גדולה. תעשה לי טובה אישית תודה בשמי ליעל וקרן שליוו אותי מתחילת המסע המפרך הזה ולשירלי שמלווה אותי כעת, שלושתן ביחד וכל אחת לחוד הן המלאכיות שלי שמאפשרות לי להיות אחת לשבוע, בחדר השקט שלהן, לשעה אחת קצרה להיות אני האמיתי בלי מסכות, בלי תחפושת אחת לשבו, דבר שהוא לא ברור וטריוויאלי עבורי אמר לי ע'. ואת התודה הגדולה ביותר תמסור בשמי בבקשה למשפחה שלי ובעיקר בעיקר לאחת והיחידה שאיתי כבר למעלה משלושים שנה , זאת ששורדת איתי את המסע המפרך זאת שבשלוש השנים האחרונות השתנו חייה מהקצה אל הקצה והכל בגללי ותקדיש לה את השיר פגישה לאין קץ בביצוע של עידן חביב. את הקטע הזה על ע' שידרתי בתוכנית הרדיו האחרונה שלי ולבקשתו של ע' אני מעלה אותו גם כאן כפוסט כדי להעביר ולחדד את המסר של ע' כי הגיבורים האמיתיים שראויים לכל ההוקרה האפשרית הם בני המשפחות של הלומי הקרב , אלו שהחיים שלהם השתנו בין רגע בלי סיבה שנראית לעין, אלו שממשיכים למרות כל הקושי והמורכבות שקיימת לאהוב לחבק ולתמוך. ובמקרה האישי של ע', לאלופה שלו האחת והיחידה (אותה אני מכיר גם הרבה זמן) שבדרכה המיוחדת מצליחה לגרום לע' למצוא סיבה לקום בבוקר, לצאת מהמיטה, להתחיל עוד יום של מלחמה לחיים ולסיים אותו עם מספיק כוחות בכדי לקום לעוד יום חדש. האלופה הזו ששורדת איתו את המסע המפרך של חייו, זאת שבשלוש השנים האחרונות השתנו חייה מהקצה אל הקצה והפכו לבלתי אפשריים והכל, כך על פי דבריו של ע' הכל בגללו.
👈אז אם הגעתם כאן מזמין אתכם ללחוץ על הקישור ולהאזין לשיר שע' הקדיש לאלופה שלו פגישה לאין קץ
👈מזמין אתכם לקרוא את סיפור המסע של ע' לחיים, לחצו על הקישור המצורף מקיאטו כפול וסודה
Комментарии