המורה אריאלה


קוראים לה אריאלה, אריאלה היא לוחמת גיבורה, כזו שצריכה היתה לקבל צל"ש, בכל בוקר יוצאת אריאלה מביתה ושמה פעמיה, מתוך אידאלים, אהבה ותחושה של שליחות יום ביומו, בקומה זקופה אל עבר שדה הקרב, למלחמה היומית בה היא נוטלת חלק כבר הרבה שנים.

מתוך אידאלים, אהבה ותחושה של שליחות



אני לא מכיר את אריאלה, לא פגשתי אותה אף פעם, לא דיברתי איתה ולו מילה אחת, אבל אני בטוח שלאריאלה יש לב ענק, כזה גדול שיכול להכיל ולקבל לתוכו כמעט הכל, ככה זה כשאתה מקורץ מחומר של אלופים, של מלאכים, במקום אחר ובזמן אחר אריאלה היתה זוכה בהכרה והערכה רבה על מעשיה, על פועלה, על תרומתה לחברה, על העובדה שכל יום היא יוצאת מתוך בחירה מחדש לקרב.


אבל אריאלה היא מורה, כן כן חברים מורה, כזו שניתן לפגוע בה להאשים אותה, להלין על החופשים הרבים שלה על התרומה המעטה שלה למערכת ועל כך שהיא לא היתה מוכנה להיכנס מתחת לאלונקה בימי הקורונה, להפיל עליה את חוסר היכולת של ההורים לחנך את ילדיהם, בכל אשמה אריאלה, וכמובן איתה חבריה המורים, נו הרי הכי קל בעולם זה להאשים את האחר.


למה שיביטו המאשימים על עצמם במראה, למה שיבדקו היכן הם לא בסדר אם יש להם את שק החבטות התורן, המורים.

והנה באה לה הקורונה ואותם אלו שמלעיזים לועגים ומאשימים גילו פתאום עד כמה לא פשוט וקל להיות יחד עם הילדים ביחד בבית, יום אחר יום שעות רבות. זעקות השבר של ההורים ש"השתגעו" מלהיות עם הילדים שלהן ביחד בבית העובדה כי היה להם קשה רק חידדה והעצימה את קדושת המקצוע של המורה ואת העובדה שהוא לא מוערך מספיק, המקצוע הזה ושאלו שנושאים במלאכה, המורות והמורים, לא מתוגמלים כפי שהיה מצופה שיהיה ולא רק כך הרי שכל הורה זב חוטם יכול למרר את חייהם על כישלונו בחינוך ילדיו כי זה הרבה יותר קל לבוא בטענות לאחר אמרנו כבר.

המורה אריאלה היא המורה למדעים מאותו סרטון ויראלי מגעיל, דוחה ומזעזע שרץ ברשת בו ילדה חצופה, טיפשה, פוחזת מרשה לעצמה לבזות לנהוג באלימות, להעליב, לפגוע במורה כי ככה זה שהכול מותר, הכל אפשרי, אין גבולות, כאשר הגיבוי מההורים בבית הוא אוטומטי ולא משנה מה יעשו הילדים, גם אם הם יעלו סרטון פוגעני מכוער ואלים כמו שהעלתה אותה ילדה בזויה, הרי שבעיני הוריהם הם אף פעם לא יהיו אשמים תמיד המורים הם האשמים תמיד האחר הוא האשם.

לא הייתי נדרש לעניין אלמלא "שתיקת הכבשים" של אלו שאמורים לגבות ולעמוד מאחרי המורים להוות חומה בצורה שתשמור על המשאב הכי יקר שיש למערכת החינוך המורים.

אז יכול להיות שנעשו פעילויות בתוך בית הספר, אבל במקרה הזה, כמו במקרי אלימות אחרים של תלמידים כלפי מורים, הרי שאם הן נעשו הן שוות כקליפת השום שכן צדק צריך גם שיראה לא רק שיעשה ובמקרה הנ"ל חייב שיראה למרחוק על מנת שישמש דוגמה ברורה לגבי מה מותר ומה אסור, ומה המחיר שישלם מי שחושב לבצע מעשה נבלה אלים ומכוער כזה כמו שעשתה אותה ילדה.

אבל מכיוון ששום דבר כזה לא נעשה, שום התנצלות פומבית של הילדה והוריה לא פורסמה, אל נתפלא אם מחר נקום לאירוע נוסף דומה לזה או אף חמור ממנו, כי כאשר החברה שלנו מקדשת רדידות, בינוניות ובהמיות כמו זו שהופגנה באירוע הזה אז זה אך טבעי שאירועים מסוג זה ואף חמורים יותר יחזרו וישנו.

ולך המורה אריאלה, המורה למדעים, אמנם אני לא מכיר אותך אבל רציתי להגיד לך שמבחינתי את אלופה, ושנפלה בחלקה של מערכת החינוך כולה זכות גדולה על כך שאת נמנית עם חבריה עם המורים שבה ושמעבר להיותך אריאלה, המורה למדעים את קודם כל אריאלה, אישה ענקית עם לב גדול, לוחמת גדולה ואני מכאן מצדיע לך גיבורה.

27 צפיות0 תגובות