הדברים הקטנים האלו שגורמים לנו להתחיל את היום בחיוך



אל תוותרי לאבא שלך, הוא אמר לה, אין כמו לפתוח את הבוקר עם קפה בים


מחצית חייו הראשונה של של אדם און בעד הון ומחצית חייו השניה של אדם הון בעד און (מישל עזרא ספרא ובניו)

תראו מי הגיע, הקשב המפקדת, חשבתי כבר שעזבתם את הארץ, אמר לנו האיש של הקפה מחוף בת גלים בחיפה, לא הייתם פה כבר הרבה זמן הכל בסדר? כן כן עניתי לו היו כל מיני דברים שלא אפשרו לנו להגיע אבל עכשיו חזרנו.


הנה הקפה שלכם מוכן, אתה מקיאטו כפול והמפקדת שלנו קפה קר קטן נכון? אמר האיש של הקפה והגיש לנו את הקפה, תהנו היום זה עלי לכבוד הדרגה של המפקדת, הוא חייך וקרץ לנו.


אל תוותרי לאבא שלך, הוא אמר לה, אין כמו לפתוח את הבוקר עם קפה בים זה עושה פלאים לנפש ולבריאות תאמיני לי אני יודע מה אני מדבר אני פה כבר מעל שלושים שנה כל בוקר חורף קיץ פותח עם קפה בים בהתחלה הייתי מגיע לפה כמו כל החברה ואז יום אחד החלטתי להפוך את האהבה שלי גם למקצוע ולקחתי פה את הקפה ומאז אני פה כל בוקר פותח את הקפה, רגע לפני שמתחיל את היום אני לוקח לי כמה דקות שותה לי קפה נושם את האוויר המיוחד של הים נהנה מהשקט ו... מתחיל את היום.

יש משהו מיוחד ומלמד בבית הקפה הזה באווירה הביתית הכל כך לא רשמית, בהכרות של כולם את כולם ובעיקר בפשטות המהנה ומחבקת שלו שהופך אותו להרבה מעבר לבית קפה, הופך אותו לבית השני של כל כך הרבה אנשים שבאים אליו מדי יום, השחיינים שבאים ושמים את המפתחות של האוטו שלהם בתיבה המיוחדת נכנסים לשחות ואחר כך יוצאים לקפה, החברה מהפרלמנט של הבוקר שמנהלים שיחות ברומו של עולם על עניני דיומא וגם לאלו שבאים "רק" לקפה של הבוקר לשבת מול הים, רק לשבת ולהנות.

לכולם יש משהו אחד משותף, החוכמה להתחיל את היום עם משהו קטן וטוב עבור עצמם חוכמה שמגיעה לצערי הרב רק עם השנים, אצל חלקנו היא מגיעה שעוד ניתן להנות ממנה ואצל חלקנו היא מגיעה שכבר מאוחר מידי.

אנחנו עסוקים במרוץ של החיים, המרוץ האין סופי שהופך אותנו מבלי שנרגיש למכורים לו, ההרגשה שאם לא נרוץ ונשיג את ההישג הבא שלנו נפסיד משהו, מעוורת אותנו לעיתים וגורמת לנו לא להבחין בין מה נכון ומה לא עבורנו, לא להיות מסוגלים להביט על הכאן והעכשיו שלנו להביט לרגע סביב ולהנות מכל אותם דברים קטנים שנמצאים מסביבנו ושאנחנו מפספסים בגלל אותו מרוץ אין בו אנו נמצאים.


הדברים הקטנים האלו שגורמים לנו להתחיל את היום בחיוך ובהרגשה טובה, עם אנרגיות חיוביות, שנמצאים שם בכדי לשמור עלינו, על הבריאות שלנו, על השפיות שלנו שיכולים להפוך את החיים שלנו לטובים ובראים יותר, הדברים הקטנים הללו שבגלל המרוץ האינסופי בו אנחנו נמצאים אנחנו לא רואים מתגלים לנו לא אחת כאשר כבר מאוחר מידי או כואב מיד או המחיר שאנחנו צריכים לשלם על ההבנה הזו הוא כבד מידי.


כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להחליט שאנחנו מפסיקים לרוץ במרוץ האין סופי הזה ומתחילים לצעוד במסע של חיינו, להביט סביב, לגלות ולהנות מכל אותם דברים קטנים ומיוחדים שנמצאים בציידי הדרך של חיינו לחבק אותם, להנות מהם ולהפוך אותם לחלק מחיינו ואת חיינו לטובים נכונים ורגועים יותר.

מחצית חייו הראשונה של של אדם און בעד הון ומחצית חייו השניה של אדם הון בעד און נאמר בסדרת הטלוויזיה מישל עזרא ספרא שכתב אמנון שמוש ושודרה בעבר בערוץ הראשון כשעוד קראו לו ערוץ 1 ,

משפט חכם ונכון מאוד שכן רובנו מקדיש את מחצית הראשונה של חייו הבוגרים להשגת הון משקיע את כל כוחו בצבירת נכסים חומריים גדולים יותר חדשים יותר, רבים יותר לא אחת הרבה מעבר למה שהוא צריך וזאת כדי להוכיח לעולם כי הוא שווה כי יש לו.


ואז כמטה קסם מגיעה המחצית השניה של החיים בה כל אלו שהשקיעו את כול אונם בהשגת הון מגלים לא אחת שכעת כאשר הם רוצים להנות מההון שעליו עבדו כל כך קשה אין להם את האון המספיק את הכוח הנדרש לכך שהם עסוקים כעת כל כולם בהשקעה מטורפת של הון וממון לשם השגת און, השגת כוח, בריאות, משלמים מחירים כבדים שחלקם היה יכול להימנע אילו רק היו מקשיבים קצת יותר לעצמם אילו רק היו רצים פחות למען האחרים, למען החומר ודואגים קצת יותר לעצמם, לצרכים האמיתיים שלהם.

אם כך הם פני הדברים אז בואו נחליט שאנחנו מפסיקים לרוץ, בואו נחליט שאנחנו מתחילים ללכת במסע החיים שלנו. להיות קשובים לעצמנו, לגוף ולנפש שלנו, לצרכים (החומריים והרוחניים) האמיתיים שלנו, בואו נתחיל להנות מכל אותם דברים קטנים שלא הצלחנו לראות עד עכשיו, אלו שהופכים את החיים שלנו לטובים יותר, בואו נחליט כי אנחנו מתחילים לחיות.


זה בידיים של כל אחד ואחד מאתנו, כל מה שצריך זה רק להחליט ולבצע, מניסיון אישי של מי שהיה תקוע במרוץ המטורף מרבית חייו עד שיום אחד הגוף החליט כי הוא לא מוכן להמשיך וגרם לו לעצור ולשלם מחירים כבדים מאוד, מניסיון אישי תאמינו לי שהשינוי הזה שווה וכדאי שיעשה רגע לפני שהגוף או הנפש מוציאים לנו כרטיס אדום, כי ביננו מי לא רוצה חיים טובים יותר.